פירוש על רות 1:20

כי המר וגו׳. אמר בר קפרא, משל לפרה סוררה שהעמידוה בעלה לשוק למוכרה, אמר, חרשנית היא ועושה תלמים יפה, אמרו ליה, אם כן הוא, אלו המכות הניכרין בה למה, כך אמרה נעמי, קראנה לי מרה, ולמה – כי המר שדי לי מאד ^עטר"ל לא תוכלו לקרוא לי נעמי, משום דא"כ הוא למה הוכיתי כל כך. .
(שם)

אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא. אע"פ שהוא כתוב באל"ף בא כדרך בעלי הה"א הנעלם בסוף אל"ף. מרא תחת ה"א. וכמוהו כעגלה דשא על דעת ר' יהודה. ולפי דעתי הנועם דבר תענוג, והמר הפך תענוג, והנועם הוא המאכל הוא המתוק.

קראן לי מרה. הנה הנועם הוא הפך המרירות כמו שהמתיקות הפכו כי הנועם יאמר על המתיקות אמר (משלי ט, יז) מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם: