פירוש על רות ב:21

ותאמר רות המואביה. [מה ת"ל המואביה], אלא בודאי מואביה היא זו, שהרי הוא אמר (פסוק ח׳) וכה תדבקין עם נערותי, והיא אמרה עם הנערים אשר לי ^מההתואר מואביה כאן הוא מיותר, ודריש מפני שנכשלה בדבור מגונה בשנותה את דברי בועז, ושם מואב עיקרו מגונה הוא כמבואר בתורה פ' וירא, והוא ע"ד שאמרו זרוק חוטרא אאוירא ואעיקרו קאי.
ואולי י"ל דהכונה במ"ש בודאי מואביה היא זו ולא ידעה לדבר כן בשפת הקודש ולא הבחינה בין לשון זכר ובין לשון נקבה, אך נעמי הכירה את סלפה בלשון, ותקנה זאת בהמשך דבריה אל רות. .
(שם)

עם הנערים אשר לי תדבקין. הנה קצרה מה שאמר לה וכה תדבקין עם נערותי וכבר יתבאר ממה שאמרה לה נעמי טוב בתי כי תצאי עם נערותיו שכבר ספרה לה רות מה שאמר לה בועז ובה תדבקין עם נערותי:

ותאמר רות המואביה, ורות לא הבינה ענין היבום רק מ"ש שהוא קרוב ושע"כ יעש עמהם חסד להחיותם, ע"ז אמרה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין באמת הוא אמר לה וכה תדבקין עם נערותי, רק באשר היא היתה מואביה ושם אין מתרחקים מן הנערים לא הבינה לדייק בדבריו וחשבה שכונתו שתדבק עם אנשיו שהנערים היו עיקר אצלה שחשבה שאחד מהם ישא אותה [וע"ז קראה המואביה כי בת ישראל היתה מבינה בין דבר נעמי שאמרה עם המתים בין דבר בועז שאמר עם נערותי] עכ"פ ממ"ש לה שתלקט אצלו עד סוף ימי הקציר הביאה ראיה לדברי חמותה כי יעשה זאת מצד שהוא קרובם: