פירוש על רות ב:22

כי תצאי ללקוט עם נערותיו. ולא עם הנערים שהוא נצב על הקוצרים והקוצרות.

ותאמר נעמי, אבל נעמי הבינה בשכלה שלא טוב שתדבק עם הנערים רק עם הנערות הקוצרות, ותאמר טוב בתי כי תצאי עם נערותיו, ר"ל לא עם נעריו, וכן שלא יפגעו בך בשדה אחר שלא תבואו לידי חשד:

ותאמר נעמי וכו'. ראו לשית לב מה צורך אומרו אל רות כלתה מי לא ידע כי רות היא כלתה והיה די יאמר ותאמר לה נעמי. ב' אומרו טוב בתי כי תצאי וכו' כי הלא אם האמינה לדבריה כי אמר בועז עם הנערי' תדבקין איך אמרה טוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא שתה לבה לאמר אולי לא יאבה בועז שתצאנה עמה נערותיו כ"א ישובו אל ביתו ומה גם כי עד כלות כל הקציר הוא כמשלש חדשים ומי יעזוב נערותיו בשרב ושמש לחורב ביום ולקרח בלילה ג' חדשים בקציר. ג' באומרו כי תצאי יראה שחוששה על היציא' משדה אל שדה ומאומרו ולא יפגעו בך בשדה אחר יראה כי על מקום השדה היה החשש. אך הנה במה שכתבנו כי מה שאמר בועז שתדב' בנערותיו לא היה רק עודם קוצרים בשדה הראשון ההוא אך אחרי כן הלא צוה את הנערים וכו' מפני שהוא זמן רב עד אם כלו את כל הקציר ולא יעזוב את נערותיו כ"כ זמן רב על פני השדה והנה ממוצא דבריה של רות הבינה נעמי שני דברים א' שלא הוצרך לומר שתדבק עם הנערים אשר לו אם לא על היות המשך זמן עד אם כלו את כל הקציר אך בשדה ההוא אין צורך כי שם נערות בועז עוד שנית הבינה מכל חלקי מאמריה כי נכון הדבר מאת בועז לקחתה לו לאשה אז אמרה הנה מאשר ראיתי כי קרוב הדבר לנושאך אני גוזרת כי אשר אמר שתהי' עם הנערי' אשר לו גם בצאתך מן השדה ההוא לא טוב הדבר פן תצא עליך שם רע וישנאך גם יראה מרצונו הטוב עמך כי לא ירע לבבו להניח נערותיו אתך זה ג' חדשים כי טובה את בעיניו וכאשר יהיו נערותיו אתך אחר נשואיך עמו כן יהיו מעתה ובזה תגמר הוראת רצונו לקחתך לו אם יעזוב נערותיו אתך עד כלות כל הקציר וז"א טוב בתי כי תצאי עם נערותיו כי לא בלבד בשדה הלז כ"א בצאתך בשדה אחר לא תצא רק אתן ולא עם הנערים כי הלא אין צ"ל בין שדה לשדה כ"א גם אם בשדה ימצאוך שהוא מקום שיש אנשים יש פחד יפגעי בך גם הם וזהו ולא יפגעו בך בשדה אחר: