פירוש על שמות 1:17

ותראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהם מלך מצרים וכו'. ואיתא בגמ' (סוטה י"א:) אמר ר' יוסי בר חנינא מלמד שתבען לדבר עבירה ולא נתבעו. שמעתי דלא נאמר ולא רצו, רק ולא היו נתבעין. לפי שלא היה להם שום שייכות והתחלת נפילה במחשבה, זה רק שאין רוצה, אבל לא נתבעין ר"ל שאין זה שייכות להם כלל למי שדבוק בשורשו באמת.
(דובר צדק ס"ב. ד"ה והשי"ת)

ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים, ואחכז"ל שתבען לדבר עבירה, (במד' רבה פרשה א' להן לא נאמר אלא אליהן מלמד שתבע אותן להזדווג) ונ"ל דהרי אמרו חכז"ל שאו"ה אמרו בגופן שלטו בבנותיהם לא כל שכן והנה גם פרעה חשב כן אולי ריבוי בני ישראל הוא מבעילת מצרים ויהיו בניהם כמותם כבן שלומית בת דברי שיצא וגידף ואלו הי' כן אין ראוי לו להמית זרע מצרים על כן נסה ותבע המילדות ואם הם מסרו נפשם ולא שמעו "למלך" מסתמא שארי נשים ניוולו גם כן עצמם לגבי שבוייהם ולא שלטו בהם ע"כ צוה אם בן הוא והמיתן אותו:

ותיראן המילדות את האלהים וכו' ותחיין את הילדים. ופרש"י שהיו מספקות להם מים ומזון. יל"ד וכי שתי המילדות האלו היו דים לכל ישראל המפוזרים בכל ארץ מצרים. ומה גם יפלא מאד כשנאמר כי הם היו מספקות מים ומזון לכל הילודים עם רב כזה בכל יום אשר היו פרים ורבים עד מאד מי יעצור כח בכאלה. אמנם הנ"ל ברמז הענין דהנה כבר מבו' בכהאריז"ל כי הנשמות האלו שנולדו במצרים באותן ק"ל שנה קודם לידת משה הם היו בתיקון ק"ל שנה של אדה"ר וכשנולד משה אז כלו ונפסקו כולם והוא התחיל להיות מצד הטוב כמ"ש ותרא אותו כי טוב הוא. והנה יוכבד היתה גלגול חוה בת ק"ל שנה עד שנולד משה לתיקון הזה. ולכך כל עיקר עבודתה היה להמשיך ולתקן כל אותם הנשמות במצרים. וזה היה הענין שהיו ישראל פרים ורבים עד מאד על ידי המילדות הללו שהיו הם בצדקתם ממשיכים ומולידים הנשמות האלו לתקנם מהר קודם לידת משה רבינו. וכאשר מצינו אצל יעקב אבינו ע"ה שזה היה עבודתו במצרים לתקן נשמות של ק"ל שנה כנ"ל כמש"א לפרעה ימי שר מגורי ק"ל שנה מעט ורעים קרא אותם רעים כנ"ל וכל שבע עשרה שנה שחי במצרים אך זה היה עבודתו להמשיך נשמות קדושות לבנ"י עד שראה ס' רבוא מיוצאי חלציו. וז"ש ויפרו וירבו מאד ויחי יעקב ר"ל מה שפרו ורבו מאד זה היה מחיות יעקב אביט שהמשיכם ומה זרעו בחיים אף הוא בחיים ר"ל הוא בתוך החיים כי מכחו הם חיים שהוא הולידם והמשיכם מעולם העליון. וז"ש צורתו של יעקב חקוקה בכסא כבוד. ר"ל כסא כבוד הוא עולם הבריא"ה שממנו נשמות יוצאות כנודע בורא כל הנשמות. וזה פי' צורת יעקב כמו אין צייר כאלהינו שצר צורה בתוך צורה היא הנשמה כנ"ל. וזהו שחי יעקב במצרים טו"ב שנה אמרו לצדיק כי טו"ב להשפיע נשמות ע"י יסוד וז"ש כל הנפש הבאה ליעקב כי כן על ידו באו הנשמות האלו. וז"ש הבאים מצרימה כי אלה הם הנשמות האלו והם שבאו עתה ונולדו במצרים ע"י יעקב לכך לא נאמר אשר באו. והנה המילדות האלו גם זה הי' עבודתם כנ"ל להמשיך נשמות קדושות לבנ"י. וז"ש כי חיות הנה שהנשמות באו מבחי' חיים כנודע. וזה בטרם תבא אליה' המילדת וילדו כמ"ש טרם יקראו ואני אענה. וזה וייטב אלהים למילדות וירב העם שנתרבו הנשמות עליהם. וזה שפרש"י שהיו מספקות מים ומזון כי ע"י צדקתם המשיכו שפע ופרנסות מים ומזון לכל ישראל: