פירוש על שמות 1:16

הם אמרו וראיתם על האבנים (שמות א טז), נתן להם סימן, שבשעה שכורעה לילד יריכותיה מצטננות כאבנים, ולהם נהיו המים כאבנים והיה המים מכים להם על מקום האבנים.

והנה אפשר לתת טעם לגזירת פרעה שצוה למילדות להרוג הזכרים ולהחיות הנקבות דלכאורה היה צריך לצוות להפך שיהרגו הנקבות ויחיו הזכרים או שהיה מצוום על הכל ביחד וכן בגזירת השלכת היאור נמי היה לו לצוות שישליכו הכל דהנה כשיש נקבות בעולם ג"כ יתקיים הפ"ור דזכר אחר יקח מאה נקבות ויולידו כולם אבל נקבה אחת לא תקח כ"א זכר אחד. ויובן הטעם בס"ד כי הוא רצה שיהיה תמיד מחלוקת וקטטה ביניהם כי הוא ידע שהצלחת ישראל תהיה ע"י השלום שביניהם והמחלוקת תעשה להפך ח"ו ולכן רצה שיהיה נקבות הרבה וזכרים מועטים כדי שיהיה זכר אחד לוקח כמה נשים ואז ממילא יהיה רבוי קטטות ומחלוקת ביניהם כי הצרות תמיד יעשו מחלוקת שמתקנאות זו מזו ואם ב' צרות לא יוכלו לעמוד באהבה כאחד כ"ש אם יהיו ארבעה וחמשה או יותר ויותר ואז ממילא תתרבה המחלוקת והקנאה ביניהם ובזה יתגבר עליהם ח"ו גם כיון בזה להחניף לנקבות כדי לפתותם לזנות עמהם כדי שבזה נמי יתגבר עליהם ולא יצאו מאתו לעולם:

ובזה ניחא מה שיש לדקדק על פרעה איך נכנס בדעתו לצוות למילדות על זאת והלא כשיהרגו כל הזכרים לא יביאום עוד להולידם ואמנם בזה אתי שפיר כי הוא לא רצה שיהרגו כל הזכרים אלא מהם יהרגו ומהם יחיו באופן שיהיו הזכרים מועטים והנקבות הרבה: