פירוש על שמות 13:20

ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר. סוכות היינו בטחון ואיתם הוא תקופות, וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן וכו'. לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה. עמוד ענן מורה על יראה, ועמוד אש מורה על בטחון, והנה נמצא בלב האדם לפעמים בטוחות גדול ותקופות רב וזה נקרא יום ואז צריך להכניס עצמו במדת היראה, ולפעמים ימצא באדם יראה יתירה וזה נקרא לילה ואז צריך לבטוח ולחזק דעתו בבטחון בהש"י, וזהו פי' בעמוד ענן יומם ועמוד אש לילה. וזה באור המשנה באבות [פ"ג מכ"א] אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה. כי חכמה הוא תקופות, כי החכמה תעוז ותחזק את לב החכם, ואעפ"כ אם אין לו יראה מהש"י ולא יבין כי ברגע קטן יוכל הש"י ליטול ממנו זאת החכמה וזה התקופות, אז אין חכמתו נחשבת לכלום, כי ידמה בנפשו שהוא תקיף נגד הש"י ואין לך שטות גדול מזה. ואם אין חכמה אין יראה, היינו מי שאין לו בטחון בהש"י, רק שהוא תמיד ביראה אף שלא בד"ת, אין זה יראה אמיתית רק יראה דמיונית כי מי שהוא באמת ירא ה' לזה יש תקופות בלבו ובטחון בהש"י. וזהו ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים ופעם נאמר בתוך הים ביבשה, ים מורה על יראה והיינו תפלה, ויבשה מורה על תקופות ובטוחות, ועיקר התקופות הוא התורה שהוא תקופתם של ישראל, ובזה ידע האדם שתפלתו מקובלת אם יבא מן התפלה לד"ת וגם ידע שתורתו הוא תורת אמת אם נמצא בלבו צעקה ותפלה עם התורה שהוא עוסק כי צריך להתחבר שניהם יחד.

ויסעו מסכת. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁהֲרֵי בָרִאשׁוֹן בָּאוּ מֵרַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת:

ויסעו. באיתם. הוא מדבר שור כאשר אפרש: