פירוש על שמות 21:16

וגונב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת. אפשר שהזכיר שתי מיתות רמז למותא תנינא. וכבר רמזתי ענין העשרה הידועים. וכן כי ביום אכלך ממנו מות תמות. אפשר שהזכיר ב' מיתות רמז למותא תניינא. דוגמא לדבר אמרו רבותינו ז"ל הכרת תכרת הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא. וצריך אני לעוררך בסוד ארבע מיתות בית דין. סקילה שריפה הרג וחנק. אף כי לפי הפשט כל אחת מהן כבדה מחברתה והכתוב בירר לכל חטא מיתה הראויה לו מ"מ דע כי מיתת האדם היא על יד מלאך המות המקבל כחו ממדת הדין המשתנית לכמה דינין חלוקים. הריגת הסייף מורה לחרב נוקמת נקם ברית העליון. מיתת חנק כי המרה את פי י"י הרומזת למדת הדין. הסקילה באבנים מורה לאבן פינתה כי קעקע אותה מן הבנין. השריפה מורה בי פגעה בו אשו הגדולה שאמר הכתוב ואת האש הגדולה הזאת:

לא תנאף. אזהרה לנואף, עונש מנין, ת״ל מות יומת הנואף והנואפת (ויקרא כ י). לא תגנוב. אזהרה לגונב נפש, עונש מנין, ת״ל וגונב איש ומכרו (שמות כא טז), ואם תאמר לגונב ממון מנין, ת״ל לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו (ויקרא יט יא). דבר הלמד מענינו, מה הכחשה בממון אף גניבה בממון, אבל לא תגנוב כענין לא תרצח ולא תנאף, מה שתים אלה מיתת ב״ד, אף לא תגנוב מיתת ב״ד.

וגונב איש, תימה למה הפסיק בזה בין מכה למקלל. וי"ל דזה שגנב בא לידי כך שלא יכיר ברבות העתים את אביו ואמו, מהר"ר יעקב: