פירוש על שמות 23:29

לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהי' הארץ שממה ורבה עליך חית השדה מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ. ופרש"י אשר תפרה לשון פרי' ורבי'. ולכאורה הדבר תמוה מאי היראה מפני חית השדה האם מעצור לה' להושיעם ולהצילם מפני חית השדה. אכן הנראה לבאר עפ"י מ"ש בפ' אמר אויב ארדוף שנכתב בסוף השירה דלכאורה הול"ל זאת קודם קריעת ים סוף מה שהאויב אמר ומה נ"מ עתה כאשר כבר טבעו בים סוף. אך ידוע דרך הסט"א שהם חפיצים תמיד לדבק א"ע בצד הקדושה ולפעמים כחם גדול שיתקלקל האדם עי"ז כמ"ש בשם האר"י ז"ל כאשר האדם אוכל איזה מאכל שיש בו כמה ניצוצות יכול להתקלקל ח"ו כאשר סיגי הקליפות רבים על הני"ק וכאשר תדבק עם נפש המעלה אותם הנה יגבר עליו בחי' הרע ויפגם חלילה וצריך שמירה בזה מאד לבל ירעו ולא ישחיתו בגבול הקדושה. וז"ש לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהי' הארץ שממה ורבה עליך חית השדה היינו שירבו סיגי הקליפות המעורבים בני"ק כמבו' בכתבי האר"י ז"ל כל ענין גלות מצרים הי' לברר הני"ק מתוך הקליפות שנתערבו בהם. וז"פ בפ' נצבים כי אתם ידעתם וכו' ואת אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם. פי' חלקי הקדושה מני"ק עברו בקרב הגוים לדבר מהם ואם ירבו יהי' ח"ו קלקול בזה שירבו חית השדה הם הסיגי קליפות אשר ירצו להדבק בהם. לכן מסיים הפ' עד אשר תפרה ופרש"י לשון פרי' ורבי' כי ע"י שיבואו הנשמות מצד רחם הקדושה כמ"ש רחם ארחמנו כו'. וזה אשר תפרה ונחל"ת את הארץ. נח"ל י"ה שתוציא כל הקליפות לברר מהם לאחדים צד הקדושה. וז"ש בישעי' נ"ד רני עקרה לא ילדה כו' כי רבים בני שוממה מבני בעולה ודרשו רז"ל משום דלא ילדה בנים לע"ג. הפי' בזה האמנם כי כל ברורי הקליפות מהעובדי כוכבים הם העוברים ע"י פו"ר של בנ"י להוליד ולהרבות צד הקדושה כמ"ש אין משיח בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף. אךעד"ז יש להם רנה כילאילדה בנים לע"ג שלא הזיק להם הני"ק שעברו על ידם וזה כי רבים בני שוממה מבני בעולה. בני שוממה הם הניצוצות מכל הרשעים העוברים ע"י בנ"י הם הבני בעולה מצד הקדושה. ובזה פרשתי בפ' בחוקותי ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב ורדפו מכם כו' ונפלו לפניכם לחרב ופניתי אליכם והפריתי אתכם שדקדקו המפרשים בכפילת הדברים עיין באלשי"ך. אך לפי הר' ל שפיר הוא ב' ענינים הראשונה כפשוטו שיפלו לפניכם לחרב. אך עוד יש לחוש פן אחר מותם ידבקו סיגי הקליפות בבנ"י להרע להם וע"ז מבטיח להם והפריתי אתכם והקמותי את בריתי אתכם שיבוא הבירור מצד הקדושה ע"י פו"ר כנ"ל. וז"ש במגלת אסתר במחיית העמלקים חרב והרג ואבדן שהוא מיותר. אך הרמז במלת ואבדן שיהיו נאבדים לגמרי מן העולם שלא יהי' בהם כח לדבוק בצד הקדושה. וז"ש ובבזה לא שלחו את ידם: ויקה משה חצי הדם וישם באננות וחצי הדם זרק על המזבח. הר' ל בענין חילוק הדם לרמז על האדם כי אד"ם אותיות א' ד"ם כי הדם הוא הנפש והוא בחלל הגוף בלב בצד שמאל אשר ממנו באים כל התאוות הגופניות. רק אות א' רמז לאלופו של עולם המאירה בדם ונעשה אד"ם. וז"ש לא תעמוד על דם רעך ר"ל לא תעמוד לדין על בחי' הדם בחי' הרע של רעך רק תדע כי הוא אד"ם שלם באלוף. וכמ"ש מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב הטוב והמעלה אשר בחבירו אז עי"כ נצור לשונך מרע שלא לדבר לשון הרע על חבירו כי עיניו רואות רק המעלות ולא חסרונו. וז"ש כאן ויקח משה חצי הדם כנ"ל. פי' משרע"ה חלק ומצא גם בבחי' הדם של האדם שעולה לגבוה כי חצי מאותיות דם הוא ך"ב רמז לך"ב אותיות התורה אשר בקרבו ב"ך יברך ישראל ויהיו פי שנים בד"ם לטובה. והבן:

שממה. רֵקָנִית מִבְּנֵי אָדָם, לְפִי שֶׁאַתֶּם מְעַט וְאֵין בָּכֶם כְּדֵי לְמַלֹּאות אוֹתָהּ:

לא. אמר הגאון זהו לסימן כאשר תראה כי פרית ורבית. אז יכרתו כל השבעה עממין. ואין צורך כי הזכיר הטעם למה לא יגרשם בשנה אחת וזהו פן תהיה הארץ שממה. כי ארץ ישראל תהיה ארוכה מאד. ויוצאי מצרים לא יוכלו לישבה כלה. כמו פן תוקדש: