פירוש על שמות 25:11

ועשו ארון עצי שטים וגו' וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו וגו'. איתא בגמ' (יומא ע"ב:) (שקלים פ"ו ה"א) שלש ארונות עשה בצלאל שתים של זהב ואחת של עץ ונתן של זהב בשל עץ ושל עץ בשל זהב וציפהו, הג' ארונות מרמזים על המלך וכהן גדול וצדיק יסוד עולם ונרמזו בזה"ק (יתרו ס"ז:) והשנים של זהב מרמזים על המלך שהוא נגד הפנימי, וכהן גדול הוא נגד החיצון, והאמצעי של עץ רומז על צדיק יסוד עולם שהוא המשפיע, והנה הכ"ג והמלך צריכים לבחינת צדיק, כי הכ"ג אין לו שייכות לזה העולם כל כך כי הוא עובד הש"י תמיד בעבודה נפלאה כמו שנאמר על הכהן (מלאכי ב',ז') כי מלאך ה' צבאות הוא, ויכול הכהן גדול לשכוח לגמרי מזה העולם, לכן צריך לבחינת צדיק שיקבל על ידו השפעה בעולם הזה, והמלך מחמת שיש לו כח תשוקה לקבל השפעה יותר מכפי כלי קיבולו בדעתו לקבל, לכן צריך לבחינת צדיק לקבל ההשפעה בהדרגה ובצמצום כפי שיש דעת לקבל, ולכן מדת צדיק הוא באמצע מפני שמדתו מכריע בין המלך ובין הכהן הגדול.

וצפית אותו זהב מבית ומבחוץ תצפנו. אפשר לרמוז דהארון הקודש הוא מקום שמונח בו התורה וכן הוא הת"ח הלומד תורה לשמה ומצוה הוא להחזיקו, ואל יאמר האומר הן די להת"ח אם אספיק לו צרכי מזונותיו שיהיה לבו פנוי ללמוד אבל מה לו ולהת"ח ולכבוד ולמה לי להרבות בהוצאה עבורו שיהיה מכובד, ולזה בא הרמז מבית ומבחוץ תצפנו, שיהיה נאה גם מבחוץ דהני שני החזקות צריך לעשות אחד מבית, דהיינו שיהיה לו בביתו מה לאכול וגם שיהיו נאים בעיני הבריות בלבושם ובדירתם ובכל ענייניהם: