פירוש על שמות 25:21

ואל הארון תתן וגו', פירש"י ללמד שבעודו ארון לבד בלא כפרת תן העדות לתוכו, וקשה דגם זה נילף מקרא קמא שהרי כתיב ונתת אל הארון וגו' ואח"כ ועשית כפורת, ועוד ממ"ש בעשי' ויתן וגו' ואח"כ ויעש כפרת וגו' משם ידענו, וי"ל דחד אלוחות וחד אשברי לוחות שרמז לו כאן בייתור הזה ששברי הלוחות בארון יהיו מונחים, לוי:

(ובודאי לעיל בסמוך שנזכר נתינת העדות לתוכו קודם עשיית הכפורת מסתבר שידבר בשברי לוחות שהם הראשונות ואמר שינתן תיכף לתוכו בעוד היותו ארון לבד ויפול בהם על נכון זה הלשון, ובכאן שנזכרה תחלה עשיית הכפרת עליו ואח"כ נתינת העדות לתוכו ידבר בלוחות שניות השלימות אשר בהם יתכן לשון זה באשר כבר קודם להם הי' הארון מכסה לראשונות קודם שנתנו אלו בו, ועוד אני אומר כי כפול של פסוק זה בא לומר שאף אם יוציאם לפעמים מהארון יחזירם שמה תמיד שלכן בתחלה כתיב לעיל בסמוך מתחלה ונתת והדר אל הארון כי אחר שתתנם שם הוא שנעשה ארון להם מאחר שכבר קודם זה לא היו בו מעולם, וכאן יאמר תחלה ואל הארון ואח"כ תתן כי יאמר שאל הארון שהוא כבר נעשה ארון להם במה שהונחו כבר בו פעם ראשון תתן עוד בו את העדות וגו' בכל פעם והתכלית בזה להרשותו להוציאם לפעמים לעת החפץ ושלא נאסרו בהסרה כבדי הארון, ועוד רמז לו באומר לו על הספר תורה שאתה עתיד לכתוב שתהא מונחת ג"כ בארון, ועיקר התכלית בזה לרמז צורך שתי ספרי תורות, א' שיוצאת למלחמה וכל אחת צריכה ארונה לנוח שמה, ועוד ירמוז על העתיד לדורות בלי הלוחות כלל לכל ס"ת וס"ת שתהא מונחת בארון ומזה נהגנו כן והדברים נכונים כולם):

ואל הארן תתן את העדת. לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה נִכְפַּל, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת, וְיֵשׁ לוֹמַר, שֶׁבָּא לְלַמֵּד שֶׁבְּעוֹדוֹ אָרוֹן לְבַדּוֹ, בְּלֹא כַפֹּרֶת, יִתֵּן תְּחִלָּה הָעֵדוּת לְתוֹכוֹ וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן אֶת הַכַּפֹּרֶת עָלָיו, וְכֵן מָצִינוּ כְּשֶׁהֵקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, נֶאֱמַר וַיִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֶל הָאָרֹן וְאַחַר כָּךְ וַיִּתֵּן אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה: