פירוש על שמות 26:18

ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה וארבעים אדני כסף כו' ולצלע המשכן השנית כו' עשרים קרש וארבעים אדניהם כסף כו' ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן כו' והיו שמונה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים כו' ועשית בריחים כו' חמשה לקרשי צלע המשכן האחד וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה והבריח התיכן בתוך הקרשים כו' ויש לרמוז בפסוקים אלו ע"פ מדרש רבה בפ' זו על פסוק ועשו ארון וז"ל ד"א שדי לא מצאנוהו שגיא כח בשעה שאמר הקב"ה למשה עשה לי משכן התחיל מתמי' ואומר כבודו של הקב"ה מלא עליונים ותחתונים והוא אומר עשה לי משכן כו' לכך אמר משה יושב בסתר עליון אר"י בר רבי סימון יושב בסתר הוא עליון על כל בריותיו מהו בצל שדי בצל שעשה בצלאל בצל אל בצל רחום בצל חנון אין כתיב כאן אלא בצל שדי בצל שעשה בצלאל לכך נאמר יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן אמר הקב"ה לא כשם שאתה סבור כך אני סבור אלא כ' קרש בצפון וכ' בדרום וח' במערב ולא עוד אלא שארד ואצמצם שכינתי בתוך אמה על אמה הנה המדרש הזה הוא תמוה מרישא ועד סופו ואמר דרשוני ע"כ יש לפרש ע"פ רמז כך דהנה איתא במדרש וזו"הק שכל מעשי וכליו הי' דוגמת מעשי בראשית ר"ל כמו שמעשי בראשית נבראו בחכמה ובתבונה ובדעת כמו שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה ובדעתו תהומות נבקעו כן במעשי משכן נאמר וימלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת כו' וכן דרשו חכמי הגמ' במסכת ברכות יודע הי' בצלאל לצרף האותיות שנבראו בהם שמים וארץ ע"ש ור"ל הפי' המדרש והזוהר והגמרא ע"פ פשוטו כך כמו שכוונת הש"ית הי' בבריאות שמים וארץ הי' כדי שיתגלה מלכותו על כל העולם דהיינו להיות שכינתו בתחתונים כך הי' כוונת הבורא ב"ה במעשי המשכן להיות שכינתו בתחתונים ע"י עשיית המשכן וכליו ע"כ כמו שברא הקב"ה העולמות ע"י צירופי שמות התורה ע"י חכמתו ובינתו ודעתו ית"ש כדי שיתגלה מלכותו על כל מעשי בראשית כך הי' צריך במעשי משכן לעשות ג"כ ע"י צירופי אותיות ושמות הקדושים כדי שע"י הכוונה בצירופי השמות שיהי' לבצלאל בשעת עשיית המשכן ע"י צירופי השמות ימשוך קדושה עליונה על המשכן וכליו שיתגלה עליהם התגלות השכינה ע"י צירופי אותיות ושמות הקדושים וזהו יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ כי הי' צריך ממש להמשיך הצירופי שמות שנבראו בהן שמים וארץ כי המשכן היה דוגמת בריאת שמים וארץ כדי שיתגלה מלכותו ית"ש על כל העולם והכל הי' ע"י חכמה ובינה ודעת שנתן לו הקב"ה לצרף השמות בכל כלי וכלי שהי' דוגמה עליונה ממש וכן עשה וזהו פי' המדרש הנ"ל ד"א שדי לא מצאנוהו שגיא כח כו' בצל אל בצל רחום בצל חנון לא נאמר אלא בצל שדי בצל שעשה בצלאל ר"ל ע"י צירופי ויחודים בשמות שעשה בצלאל זה הי' צל כביכול להמשכות אלהותו ית"ש ועל המשכן וכל כליו והנה יש לומר בוודאי הי' כוונת בצלאל בעשיית המשכן גדול כ"כ אשר א"א לשום ברי' להשיג כוונתו הגדולה שממש עשה המשכן כמו שעשה כביכול הבורא שמים וארץ בכוונה אחת כביכול ע"כ בוודאי א"א לשום אדם להשיג היחודים וצירופי השמות הקדושים שעשה בצלאל כדי להמשיך הבורא ב"ה במשכן ובכלים אבל אעפי"כ התורה הקדושה נתנה רשות לדרוש ולחקור כדי להבין מעט מן המעט מעשי אלהינו י"ש ע"כ יש לרמוז כך דהנה מעשי המשכן הי' כדי להמשיך הבורא ב"ה לשכון בתוכינו ונאמר שבטי יה עדות לישראל ר"ל ע"י י"ב שבטי יה יש עדות שהקב"ה שורה בישראל והנה הי"ב שבטים הי' כנגד י"ב צירופי שמות הוי"ה ב"ה כל שבט נגד צירוף אחד משם הוי' ב"ה ועיקר ההמשכה שיכול האדם להמשיך אלהותו ית"ש לתתא הוא ע"י השמות הקדושים הוי"ה אהי"ה אדנ"י כידוע מהזוה"ק והתיקונים ליחד בכל ברכה הוי' אדני מעילא לתתא ומתתא לעילא הוי' אהי' עיין בתיקוני זוהר והנה בי"ב הויות יש מ"ח אותיות ע"כ הקרשים במשכן הי' מ"ח קרשים להמשיך הי"ב צירופי הויות ותחת המ"ח קרשים הי' צ"ו אדנים וצ"ו עולה מספר א"ל אדנ"י וזהו השם שצריכים ליחד בעולם עשי' עיין בסידור האר"י בכוונת התפילה נמצא עולים כל מספר האדנים א"ל אדנ"י שכך עולה א"ל אדנ"י צ"ו ואח"כ הי' ששה עשר בריחים כמו שמוזכר בתורה חמשה בריחים לקרשי כו' האחד וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחים לירכתים והבריח התיכון הרי ששה עשר בריחים הגם שרש"י ז"ל מפרש שעם בריח התיכון הי' ט"ו אעפי"כ מהכתוב משמע שששה עשר הי' נמצא מספר האדנים צ"ו וששה עשר בריחים עולים בין הכל קי"ב וזהו מספר אהי' הוי' אדנ"י נמצא הי' מרמזים הקרשים ואדנים והבריחים על המשכות השמות הקדושים אלו כדי שיתיחדו השמות האלו וימשוך קדושת אלהותו ית"ש ע"י השמות הקדושים אלו על הקרשים ואדנים והבריחים והוא רחום יכפר עון. וזהו פי' המדרש הנ"ל אמר הקב"ה לא כשם שאתה סבור אני סבור אלא כ' קרש בצפון וכ' בדרום וח' במערב ר"ל כנ"ל שמספר הקרשים יהי' מ"ח כמנין אותיות שבי"ב צירופי הויות ע"י צמצום שכינתי וארד למטה לשכון עליהם והוא רחום יכפר עון. ולפי רש"י ז"ל שהי' חמשה עשר בריחים עם בריח התיכון יחסר אחד למנין יב"ק שמות תוכל ליקח הכולל להחשבון כי כך הוא הכלל בהחשבון שעל אחת לא דק בכל מקום כי מצטרף הכולל.

לפאת נגבה תימנה. אֵין פֵּאָה זוֹ לְשׁוֹן מִקְצוֹעַ, אֶלָּא כָּל הָרוּחַ קְרוּיָה פֵּאָה, כְּתַרְגּוּמוֹ: לְרוּחַ עֵבַר דָּרוֹמָא:

ועשית. הנה לא נכתב כמה עובי הקרש. והראשונים אמרו שהיה אמה. אם כן הוא כותל הדרומי היה שלשים אמות וככה הצפוני. והנה לא נשאר בכותל המערבי רק רחב שמנה אמות וצריכים אנו לשום שם שמנה קרשים. אולי הוצרכו לאמה כי היה העובי אמה בעבור הבריח התיכון הנכנם בתוך הקרש. ועל דעת רבינו שלמה כי כתב כי במעשה נם היה עומד כי על דרך הפשט שלשה בריחים תיכונים הם. וככה כתוב מן הקצה אל הקצה לא אל הקצות. ואם קבלה היא שהעובי היה כך נשמע ונקבל. ' ואם דרך סברא יש תיקון אחר כי השנים הבריחים הם עליונים גם השפלים הם עד חצי הקיר. והבריח התיכון שהובא בתוך הקרשים יהיה מבריח מן הקצה אל הקצה. וכמוהו לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן. וכן הפעמונים בתוך הרמונים. ולולי זה. לא היו מצפים הבריחים התיכונים זהב. ואם נאמר כי לא ידענו כמה עובי הקרש יש לנו לתקן המערב איך היתה. והנה בתחלה היו מתקנים פאת מערב. כי השנים הקרשים שהם למקצועות המשכן פירושו כמו זויות וככה היה חצי מקצוע החצר כי היה כצורת מרובע ארוך. והנה יש לנו מקצעות ואלה השנים הקרשים לבדם שהם במקצעות אינם כמדת הקרשים הנזכרים ע"כ הבדילם הכתוב ואמר כן יהיה לשניהם לבדם לא הקרשים האחרים. ובאלה שנים קרשים הם מקימין המשכן והיו הששה קרשים באמצע. והנה רוחב המשכן עשר אמות. ולא ידענו אם היו קרשי המקצעות מרובעות או עגולות כי אין לנו רק אמה אחת. ועל הדרך שאמר רבינו שלמה לא תהיינה אלא הקרשים בטור שוה כי חצי אמה יהיה בפנים כי קרש הוא ואינו בגד. ואחר כן ישימו קרשי צפון ודרום והנה יצא חוץ מן המשכן כפי עובי הקרש. על כן יהיה כנגד עמוד פתח המשכן. ובחצי יריעות עזים יהיה התיקון: