פירוש על שמות 26:19

המשכן ארכו שלשים, ורחבו עשר, וגובהו עשר, היה נותן עשרים קרש בצפון, ועשרים בדרום, ושמנה קרשים במערב, ובמזרח לא היה שם קרש, אלא חמשה עמודי שטים, שעליהן היה נתון את המסך היה עושה את האדנים חלולין, והיה חורץ את הקרש מלמטה רביעי מיכן, ורביעי מיכן, וחורץ חציו באמצע, ועושה לו שתי ידות ומכניסן לתוך שני אדנים, שנאמר שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידותיו (שמות כו יט), והיה חורץ את הקרש מלמעלה אצבע מיכן ואצבע מיכן, ונותנן לתוך טבעת אחת של זהב כדי שלא יהא נפררדין זה מזה, שנאמר ויהיו תואמים מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת (שם שם כד).

שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידותיו: י"ל בזה ע"ד רמז ונקדים הגמרא כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם יהיה בעזרו ע"כ והנה צריך להבין מפני מה דוקא אלקי אברהם גם היה ראוי לומר הקובע מקום להתפלל והנכון בזה לפענ"ד ע"ד כה אמר ה' ליעקב אשר פדה את אברהם והיינו שבזכות יעקב יצא אברהם מאור כשדים כי מאברהם נפיק ישמעאל ומיצחק עשו עד יעקב שהיתה מטתו שלימה ואיתא בזוה"ק וירא את המקום מרחוק המקום דא יעקב ע"ש וכבר אמרתי בזה אשר פדה את אברהם לשון התגלות שע"י נגלה בחי' החסד מדת אברהם שהיה אחיד יעקב בתרין דרועין וזה י"ל הקובע מקום היינו בחי' יעקב והוא שם הוי"ה ב"ה כידוע בהכאה הוא מספר מקום לתפלתו היינו השכינה שנקראת תפלה כמ"ש ואני תפלה והיינו שמייחד קוב"ה ושכינתיה בדחילו ורחימו שהוא יראה ואהבה אז אלקי אברהם יהיה בעזרו היינו שיעקב פדה את אברהם שהוא בחי' חסד ונתגלה ביחוד ח"וג שהם תרין דרועין וזה י"ל שמרומז בפסוק שני אדנים היינו שני בחי' אדני שהוא כביכול קוב"ה ושכינתיה לקרש האחד היינו לקשר האחד ר"ל ע"י האדם שהוא בחי' קשר יראה לקשר ולייחדם באחד ובזה נתקשרו כל העולמות והוא בחי' יעקב כידוע מחז"ל שהיה העולם מתמוטט עד יעקב אבינו ע"ה והוא לשתי ידותיו היינו לתרין דרועין כנ"ל כל הקובע מקום לתפלתו היינו בחי' יעקב ובזה נתאחד בתרין דרועין שהם ח"וג בחי' אהבה ויראה והבן כל זה היטיב כי קצרתי:

האדנים. ארכן אמה ורחבן ג' רביעי אמה בין השנים אמה וחצי ונותן ארכן לעובי הקרש ורחבן לרוחב הקרש ובכל אחד נקב חלול רביע אמה על רביע אמה נמצא שפתו לרחבו רביע מכאן ורביעי מכאן ולארכו שפתו חצי אמה פחות חצי רביע אמה מכאן וכן מכאן והקרש חורץ בשפת רחבו רביע אמה מכאן ורביע אמה מכאן ובאמצעיתו חורץ חצי אמה ונשארו שתי ידות כל אחד רחבו רביע אמה וזהו אמה וחצי בין הכל ונמצאו הידות שיש להם רביע אמה לכל אחד ברוחב הקרש ועוביין אמה כנגד עובי הקרש וחורץ בהם רביע וחצי מכאן מלפני הקרש ומאחריו ואז הידות רביע על רביע ונותן אותם בתוך נקבי האדנים ועובי החרצים מכסים שפתי האדנים בצמצום: