פירוש על שמות 26:8

שלשים באמה. שֶׁכְּשֶׁנּוֹתֵן אָרְכָּן לְרֹחַב הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁנָּתַן אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת, נִמְצְאוּ אֵלּוּ עוֹדְפוֹת אַמָּה מִכָּאן וְאַמָּה מִכָּאן לְכַסּוֹת אַחַת מֵהַשְּׁתֵי אַמּוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מְגֻלּוֹת מִן הַקְּרָשִׁים, וְהָאַמָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל קֶרֶשׁ שֶׁאֵין הַיְרִיעָה מְכַסָּה אוֹתוֹ הִיא הָאַמָּה הַתְּחוּבָה בְּנֶקֶב הָאֶדֶן, שֶׁהָאֲדָנִים גָּבְהָן אַמָּה:

ארך. האחת. מלת אחת זרה. כי היתה ראויה להיות אחדת כי הדל"ת אינה מאותיות המשרתים. רק בעבור שהתחברו שנים. דל"ת ותי"ו שהם ממוצא א'. יכבד על הלשון על דרך משרת את המלך. וחסרו הדל"ת:

שלשים באמה. שדי אורכייהו לפותיא דמשכן כמה הוי – תלתין, דל עשר לאיגרא, פשו להו עשר להאי גיסא ועשר להאי גיסא ומכסיא אמה דאדנים ^יביריעות עזים אלו הן ירועות העליונות הפרוסות על יריעות התחתונות, העליונות קרויות אהל כלומר לגג ומכסה והתחתונות קרויות משכן עצמו שהן לנוי תכלת וארגמן ותולעת שני, וכשתחשוב עשר לאיגרא שהוא לרוחב חלל הנישכן שהוא עשר אמות, נשארו עשר להאי גיסא ועשר להאי גיסא ומכסיא אמה דאדנים שנשארת מגולה מן התחתונות יכסוה העליונות. .
(שבת צ"ח ב׳)