פירוש על שמות 28:35

והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו כו'. הנה פסוק זה בפ"ע לכאורה אין לו פירוש. ועוד מה ונשמע קולו בבואו ובצאתו הלא בקודש הוא היכל בהילוכו נשמע קולו. ופרשנו בדרך מוסר דשמעתי מרבי ז"ל הלצה קרוב לדרך אמת על וכבר אמר אנא השם ונשמע קולו כו' פירוש ודאי צריך לאדם הצנע משא"כ אם עשה תשובה כבר זמן רב ומורגל באמת אין חשש אפילו בגלוי וזה וכבר אמר אנא השם שבקש רחמים ע"כ ונשמע קולו משא"כ אם מקרוב בא. והנה פרשנו על בשעת פטירתן היו אומרים יופי לך מזבח ר' יהודה אומר כו' כי כשאדם במדרגה עליונה אי אפשר לבא לו גאוה ח"ו מפני יראתו וקדשתו כי אם אח"כ כשירד מעט. שלא תמשוך מהגדלות והתלהבות שום גדלות רע צריך לחשוב ביראה או בענוה ושפלותו. וזה בשעת פטירתן היו אומרים (אמירה בלב) יופי פי' היופי מה שבא מזה לך מזבח הוא היראה זבוח יצרו לבוא מתפארת למלכות שמים הוא יראה לא לימשך ח"ו לבטלה ר' יהודא אומר גם ענוה וזה לי"ה ולך מזבח כי יה היא ענוה שיזכור שעדיין אין השם שלם בעונותינו כי דור שלא נבנה בימיו כו'. וכן פרשנו המדרש ומשה עלה אל האלקים עלה בענן וירד בענן וזכות אבות עולה ויורדת עמו: והוא תמוה. ומה כוונתו. ופרשנו שפי' ומשה והוה למיכתב ויעל משה וכן וירד משה הלא בגוי' משתעי הי' לו לכתוב וירד מן ההר ע"כ אמר עלה בענן הוא הכנעה כמו הוה קבל. ויהי הענן והחשך. וירד בענן פי' בהכנעה הגם שבשעת עלייתו וירידתו אפשר לזכור המדרגה שעולה לה' ויורד ממנו ה' שבהיותו לפניו ית' במקום גילוי שכינה א"א לבוא שום גאוה כנ"ל משא"כ בפטירתו לזה אמר וזכות אבות עולה ויורדת עמו פי' שתלה הכל בזכות אבות. וזה והיה על אהרן לשרת לשון שמחה שכל שמחתו יהי' רק לשרת לפניו ית' ואז ונשמע קולו גם בבואו ובצאתו ולא ימות שלא תבא לו גאוה כלל:

ובצאתו ולא ימות, פירש"י הא אם יכנס מחוסר אחד מהבגדים וכו', וקשה למה לי ולא ימות הא ידעינן לי' מדרשינן אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם וממילא הוו זרים לעבודה וזר ששימש במיתה, מהר"ר יעקב:

וי"ל דההוא כתיב בארבע בגדים אשר כ"ג והדיוט שוין בם, אבל בהני ד' יתירים דכ"ג ה"א למצוה בעלמא נינהו ולא מיתה להכי אצטריך (ולי נראה דל"ק כלל דהכא לכניסה בעלמא בלי שימוש ידבר ויקבע בו מיתה: