פירוש על שמות 29:26

מאיל המלואים אשר לאהרן לא הזכיר בניו, והאיל הוא מלואים לכלם, והטעם, כי יצוה הכתוב ולקחת את חזה התנופה מאיל המלואים בעבור שהוא לאהרן, ואין החזה ראוי לו, כי לא יהיה לבעלים ואחר שנתן טעם שאינו ראוי שיהיה לאהרן אין צורך לומר שלא יהיה לבניו, כי אחריו יזכו הם. ולמטה אמר (שמות כ״ט:כ״ז) מאשר לאהרן ומאשר לבניו, כלומר כאשר לוקח מקרבן כלם החזה ושוק, כן יקחו הם האב והבנים מקרבנות המקריבים על ידם:

ולקחת מאשר לאהרן. ולא הזכיר בניו כי הוא העיקר.

מאיל המלואים אשר לאהרן. מעלה יתירה היתה בזה האיל. שהחזה שהוא באמת ראוי להיות חלק גבוה יותר משוק הימין. שהרי בכל השלמים מביאים אותו מתחלה עם כל האימורים ולא כמו שוק אשר רק בשעת תנופה מניחים אותו עם האימורים כמש״כ בס׳ ויקרא י׳ ט״ו. וא״כ כאן שהשוק קרב לגבוה היה מצד הסברא החזה ודאי קרב לגבוה ג״כ אבל הקב״ה צוה שיהיה לאכילה למשה. והוא לכבוד לאהרן להראות דאכילת כהנים דומה לאכילת מזבח. כמו שאכילת משה היה דומה לאכילת מזבח. וכתיב אשר לאהרן ולא כתיב כן אשר לבניו ללמד דרק בשביל שהוא קרבן אהרן החשיב הקדוש ב״ה אכילת משה לאכילת מזבח: