מדרש על שמות 29:26

[ב] וכי מאין בא? מכלל שנאמר (ויקרא יד, יג) "כי כחטאת האשם הוא לכהן" – מה חטאת דמה ניתן למעלה אף אשם יהיה דמו ניתן למעלה... תלמוד לומר "וזאת תורת האשם...ואת דמו יזרֹק" – לרבות כל אשמות ואשם מצורע שיהא דמם ניתן למטה. מנין לדם האשם שנתערב בדם שלמים יזרק? תלמוד לומר "קדש קדשים...ואת דמו יזרק" יכול אפילו נתערבה חיים? תלמוד לומר "הוּא". מה יעשה להם? ירעו עד שיסתאבו וימכרו, ויביא מדמי היפה ממין זה ומדמי היפה ממין זה, ומפסיד המותר מביתו. ר' שמעון אומר אשם שנתערב בשלמים – שניהם ישחטו בצפון; זה יקרב לשם שהוא וזה יקרב לשם שהוא; ויאכלו כחומר שבהם. אמרו לו: והלא שלמים טעונים תנופה ואין אשם טעון תנופה?! אמר להם: ומה בכך ויניף אשם?! אמרו לו: אין מביאין לבית הפסול. "קדש קדשים הוּא" (ויקרא ז, א) "אשם הוא" (ויקרא ז, ה) – הוא קרב ואין תמורתו קרבה.