פירוש על שמות 3:13

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש ופי' רש"י והוא לשון הפעיל שאינו אוסף אנשים בידים אלא הן נאספים על פי דיבורו יש לדקדק בדברי הכתובים האלו מה זה לשון אלה הדברים אשר ציוה ה' לעשות וכי שייך בדיבורים עשי' וגם היה לו לכתוב אלה מצות אשר צוה ה' לעשות או אלה מעשים אשר צוה ה' לעשות וגם הסמיכות מה הוא שמירת שבת למלאכת המשכן ודרשו חז"ל לומ' שאין דוחה כו' כבר כתוב לעיל בפ' תשא בפ' ראה קראתי בשם בצלאל ויותר קשה כאן שכתוב לעשות אותם וכל מצות שבת הוא עיקר שלא לעשות כידוע לכל שכל אסורי שבת הם רק לאוין וגם קשה לשון רש"י ז"ל שאינו אוסף אנשים בידים רק הם נאספים על פי דיבורו קשה וכי קרא משה לכל אחד ואחד מישראל שיבוא לאסיפה זו הגם שיוכל לומר שציוה להכריז ע"י איזה אנשים היה לו לכתוב כך כמו שכתב לקמן ויצו משה ויעבירו קול במחנה וכאן כתיב ויקהל משה משמע שמשה בעצמי אסף אותם וזהו קשה הבנה איך אסף אותם עפ"י דיבורו בעצמו ונראה לפרש עפ"י פשוטו כך דהנה מצאנו וראינו בכל דור ודור גם בדורות הללו כשיש צדיק בדור שמקדש עצמו ומזכך עצמו בכל אופני הקדושה ועוסק תמיד בתורה ובתפילה ובמצות ובמעש"ט לשם פעלם לה' לבדו לזה האיש נאספים בכל דור ודור אסיפת חבירים הרבה לשמוע ממנו תורת ה' ועצות טובות לעבודת הבורא ב"ה ושאר ענינים ולתפילה ג"כ מחמת שהצדיק הזה מאיר עיניהם בכמה ענינים איך לעבוד ה' באמת ובהתלהבות ומעורר אותם לתשובה שלימה וכך היה נהוג בימי התנאים ואמוראים שהיה להם ישיבות גדולות וזמן אסיפה בשבתא דריגלא לדרוש להם התורה ודרכי ה' באמת כידוע מדברי חז"ל בתלמוד בכמה מקומות בב"מ וב"ב ועיקר האסיפה היה בשבת כי בשבת יש להצדיק הזה קדושה גדולה והשגות גדולות בתורה ומוסר ויכול להורות לעם ה' דרכי ה' ע"פ דבורו הקדוש וטוב ולזה הצדיק יש לו אסיפה וקיבוץ חבירים כמעט בכל שבת ושבת אנשים וחבירים אחרים כי שבת נקרא שבת מלכתא ומלכות פה תורה שבע"פ קרינן לה ר"ל כנ"ל שכל צדיק שמקדש פיו ולשונו בתורה ובתפילה אזי יש לו בשבת כח בפה לפרש תורה שבע"פ ע"פ תורה שבכתב וזהו פי' הכתובים הנ"ל ויקהל משה את כל עדת בנ"י ר"ל שזה היה מחרת יוה"כ שירד משה מן ההר בקדושה גדולה שקיבל בהר ארבעים יום ע"כ היה נאספים כל ישראל אליו מחמת שידעו שישמעו ממנו דיבורים קדושים תורת חדשות שלא שמעו עדיין מעולם וזהו שפי' רש"י ע"פ דיבורו הם נאספים ר"ל ע"פ שהיה לו דיבורים קדושים נאספים אליו מעצמם לשמוע ממנו תורת ועצות לעבודת השם וזהו פי' ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם ר"ל כמו שאתם נאספים אלי מחמת שאתם שמעו ממני דבורים קדושים ותורת חדשות כן תעשו גם אתם לקדש עצמיכם בכל קדושת כדי שתהיה לכם ג"כ דבורים קדושים ותהיה יכולים לאסוף אנשים חבירים לקבל מכם תורת וקדושת ועצות לעבודת ה' וזהו הסמיכות ששת ימים כו' וביום השביעי יהיה לכם קודש ר"ל שיהיה לכם קדושה יתירה בשבת והיה לכם כח לקבץ ב"א להורות להעם הדרך ה' לעבודתו ית"ש.

ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם. י"ל בזה ע"ד הלצה שירא מהם מחמת שנטבעו במצרים בעמקי הקליפות ובמדת גדלות והתפארות והוא שאמר ואמרו לי דייקא מה שמו היינו שהם יאמרו לי שמו של הקב"ה שיודעים אותו יותר ממני מה אומר אליהם איך אוכל שוב לפתוח פי לדבר אליהם בשמך הגדול לגאול אותם ממעמקים:

ואמרו לי מה שמו הפסוק הזה אומר לך פרשני; כי לא יתכן שיאמר משה ואמרו לי מה שמו להיות להם אות שיאמינו בו, כי שאלת שמו ואמירתו להם אינה אות למי שלא יאמין בו מתחילה שאם ידעו ישראל אותו השם גם משה כהם ידע אותו, והנה ידיעתו כידיעתם ואיננה אות ומופת כלל, ואם לא שמעו בו מה הראיה שיאמינו בדבריו כלל. והנה אחרי הודיעו את השם הגדול אמר והן לא יאמינו לי (שמות ד׳:א׳), ואז נתן לו אותות: ואמר ר''א (אבן עזרא על שמות ג׳:י״ג) כי שאל משה מה שם יאמר לישראל משמותיו, כי באל שדי לא יעשה אותות רק בשם הגדול ואין דבריו נכונים בעיני כי עדיין לא נאמר למשה שיעשה ביציאת מצרים אותות ומופתים גדולים ונפלאים, אבל שיצילם מיד מצרים ויעלם לארץ, ובשם אל שדי יוכל לבא בלב פרעה להצילם וגם לנצח העמים, וכבר הוציא שרה מביתו בנגעים גדולים שהביא עליו, ונצח אברהם לבדו המלכים הגדולים, וכל זה בעזרת אל שדי השם הנודע לאבות, וככה יעשה בבנים. ועוד כי יעקב אמר והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם (בראשית מח כא), ויוסף אמר פקוד יפקוד אלהים אתכם (שם נ כה), והנה הפקידה באלהים:
ולפי דעתי היה משה גם בעת ההיא אב בחכמה גדול במעלת הנבואה, ודרך שאלה בקש שיודיעהו מי השולח אותו, כלומר באי זו מדה הוא שלוח אליהם, כענין שאמר ישעיה ועתה ה' אלהים שלחני ורוחו (ישעיה מח טז) והנה אמר ישאלוני על שליחותי אם היא במדת אל שדי היא שעמדה לאבות, או במדת רחמים עליונית שתעשה בה אותות ומופתים מחודשים ביצירה. וזה בעבור שאמר לו אנכי אלהי אביך אלהי אברהם (שמות ג׳:ו׳), ולא פירש שם משמותיו הקדושים כלל, ושמע משה שהבטיחו על מעמד הר סיני ומתן תורה, והוא היודע כי התורה לא תנתן בשם אל שדי הנזכר באבות רק השם הגדול שבו היה העולם, ועל כן שאל מה אומר אליהם: ורבותינו נתעוררו לזה (שמו''ר ג'), אמרו ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל, אמר ר' שמעון בשם ר' סימון אמר משה עתיד אני לעשות סרסור בינך וביניהם, כשתתן להם התורה ותאמר להם אנכי ה' אלהיך אלהי אבותיכם שלחני אליכם, אותה שעה נתברר משה על עסקיו, שנתירא אם ישאלו לו מה שמו מה אומר אליהם, באותה שעה היה מבקש משה שיודיענו הקב''ה את השם הגדול וזה ענין השאלה: