פירוש על שמות 31:12

ויאמר. כל לאמר עם וידבר לאמר לו. רק זה לאמר לישראל:

ויאמר ה' וגו'. צריך לדעת למה שינה לומר כאן ויאמר, וראיתי במכילתא שאמרו ויאמר ה' למשה לאמר לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח, וצריך לדעת מה נשתנה פסוק זה לדרוש בו כן ויותר היה נכון לומר הדברים בוידבר האמור ראשון בתורה, ואולי שהרגישו מקושיתנו ואמרו כי ויאמר לשון מעלה על דרך אומרו (ישעיהו ג׳:י׳) אמרו צדיק כי טוב ומה היא המעלה שאמר ה' אליו בלא אמצעי, ובסמוך יתבאר הטעם באופן אחר:

ויאמר ה׳ אל משה לאמר. ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו וגו׳.
מכילתא פ״א: ויאמר ה׳ אל משה, לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח. אך את שבתותי תשמורו למה נאמר, לפי שהוא אומר לא תעשה כל מלאכה אין לי אלא דברים שהם משום מלאכה, משום שבות מנין, תלמוד לומר את שבתותי להביא דברים שהן משום שבות.
עי׳ במכילתא פ׳ תשא דאמר שם גבי שבת דלא נאמר ע״י מלאך ושליח כו׳, ומה ר״ל הלא כל התורה כן, רק דר״ל כך, דהנה לפי המבואר במכילתא שם כל גדרי השבותין לגבי שבת נאמרו אז אך לא בגדר דין רק בגדר מנוחה כלליות, ובב״ב עי׳ שבת דקי״ד ע״ב גבי קניבה וע״ז ד״נ גבי טרחה, אך מ״מ במדבר היו נענשין על זה מחמת כמ״ש דהוי בגדר עובר על דברי נביא, וזהו דר״ל במכילתא הנ״ל דרק בשמעו מפי הנביא עצמו וכמ״ש בשם ספרי דלא מפי המתורגמן.