פירוש על שמות 31:4

ולחשוב מחשבות לעשות בכסף ובזהב ובנחושת ובחרושת אבן למלאות ובחרושת עץ וכו' דבר זה גלוי וידוע לכל בעלי הדעת כי הכל הולך אחר המחשבה וידוע מה שכתוב בזוה"ק ובתיקונים כי המשכן וכליו הם דוגמת עולמות עליונים וציורא דעובדא דמעשה בראשית ומעשהו היה משלש עשרה מדות כסף וזהב וכו' שכולם הם מדות ידועים למשכיל בהם ותורתינו תורת אמת נצחיות וקיימת לעולמי עולמים בוודאי נא נאנס נכתב מעשה המשכן וכל כליו בתורתינו הקדושה אלא כדי להורות לנו הדרך האיך הוא בכל אדם שיוכל לבנות משכן וכלים להשרא' השכינה בקרבו כי זה היה כל מעשה המשכן כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם ממש וכמ"ש בתיקונים זכאה הוא מאן דעביד ליה דירה נאה בליביה כלים נאים באברים דיליה וכו' והוא ע"י הזדככות מדותיו הגשמיים בכל פרטיהם ללבנם ולצרפם לעשותם ככסף צרוף וכזהב מזוקק שבעתים וכנחושת קלל וממילא יבוטל מזה כל גבהות לבו ויהיה לו דירה נאה בליביה כי בהבטל ממנו כל גבהות לבו אזי יהיה לבו נר דליק אחרי ה' ותורתו וחכמתו ויהיה אכילתו ושתיתו מזוכך להיות נקרא זה השלחן אשר לפני ה' והוא שאמר דוד המע"ה אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא מקום לה' וכו' היינו מקום פנוי מן ע"ז כמו אנכי פניתי הבית מן ע"ז וכשיהיה המקום פנוי וכשר ויבנה שמה בית נכון ונשא להיות מוכן להשראת השכינה שם אזי בוודאי יצמצם שם שכינתו כביכול ב"ה וב"ש כדי לשכון שמה כי בוודאי חפץ האב להיות תמיד עם בניו הידידים והאהובים אליו אשר מעיו המו עליהם וכמשל המדרש על פסוק ועשו לי מקדש וכו' עשו לי קיטון א' וכו' ובזה הוא ממליך הקב"ה על כל אברים דיליה וממילא נמלך על כל העולם כולו ונתפרסם אלוהותו ומלכותו בכל משלה שאין שום דבר בעולם שלא יהיה בו בחי' אלוהות המחיה והמקיים את הדבר ההוא ולכן בכל דבר שעוסק בו אפי' בדברים גשמיים הוא מדבק עצמו לשורשו בחי' אלוהות שיש בו ובזה אמרתי כבר על פסוק ה' בציון גדול ורם הוא על כל העמים בציון היינו בדברים המצויינים והמסומני' כל הדברים גשמיי' הנקראים בשם כ"א ואחד לפי מה שהוא ד"מ כשעוסק בכסף או בזהב או בנחושת ששמם הוא מורה ג"כ על מדות ידועות או בפשטן ובעוסקו בדברים ההם הוא מדבק עצמו לשורש אותיות שלשם הדבר ההוא שעוסק בו שהוא חיותו כידוע שם כל דבר הוא חיותו או כידוע כי כסף יש בו ג"כ רמז אל בחי' תאוה וכן בכל מדה ומדה שהוא עוסק בו אינו עוסק בגשמיות הדבר רק מדבק עצמו לשורש הדב' לעולם המחשבה ועי"ז הוא מזכך כל הגשמיות ונכנעים כל הקליפות להקב"ה ב"ה וב"ש וזהו ה' בציון היינו בסימן וציון שם כל דבר ודבר נעשה שם ה' גדול בהזדככות הדבר הגשמי ונתקרב לשמו שהוא שורשו וחיותו ובזה ורם הוא על כל העמים היינו שנכנעים כל הקליפות ונתפרסם אלוהותו ומלכותו בכל משלה כנ"ל וזה שאמ' ג"כ דהמע"ה כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדונינו מכל האלקים היינו ע"ד הנ"ל ע"י שאני ידעתי היינו בחי' דעת שמחבר כל דבר לשורשו היינו לבחי' אלוהות שיש בו ובזה נזדכך הגשמי ועולה לה' ובזה נתגלה גדולת ה' ונעשה בזה אדונינו שנכנעים כל הקליפות והוא מושל ואדון עליהם וזהו מכל האלקים היינו ע"י בחי' אלוהות שיש בכל דבר ודבר הנקראים בשם וזה י"ל שמרומז כאן בפסוק ולחשוב מחשבות לעשות בכסף ובזהב וכו' היינו כשעוסק בדברים הללו העיקר הוא להעלותן לעולם המחשבה וידבק עצמו שם כנ"ל וזה מה שרצינו לבאר:

לחשב מחשבת. אֲרִיגַת מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב:

לחשוב מחשבת חסר ו' שבו' ימים יש לחשוב ולעשות ולא בשביעי: