פירוש על שמות 34:15

ואכלת מזבחו. כַּסָּבוּר אַתָּה שֶׁאֵין עֹנֶשׁ בַּאֲכִילָתוֹ, וַאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ כְּמוֹדֶה בַעֲבוֹדָתָם, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה בָא וְלוֹקֵחַ מִבְּנוֹתָיו לְבָנֶיךָ (עבודה זרה ח'):

ואכלת מזבחו כסבור אתה שאין עונש באכילתו, ואני מעלה עליך כמודה בעבודתה. לשון רש''י. (רש"י על שמות ל״ד:ט״ו) ואני אומר על דעת רבותינו (ב''ק עא:, חולין מ:) שזו אזהרה באוכל תקרובת ע''ז, שהם אמרו שאסור הוא מן התורה, ולא מצינו בו אלא זה. וכן משמעו, פן תכרות ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם כי יזבחו להם תמיד, ופן יקרא לך ואכלת מזבחו אשר יזבח לאלהיו בזנותו אחריו, ופן תקח מבנותיו לבניך (שמות ל״ד:ט״ז) והנה כלן אזהרות נמשכות בלאו הראשון שאמר פן תכרות ברית:

פן תכרות. כמו לא תכרות להם ולאלהיהם ברית. והוסיף לפרש פן תכרות ברית וזנו בנותיו: