פירוש על שמות 34:21

וביום השביעי תשבות. וביאר כבוד אזמו"ר שמה שהאדם עושה נגד הסכם גופו למצות עשה יחשב, והיינו מחמת שטבע של האדם הוא שאינו רוצה לפעול כלום ורק לילך בטל והאדם מכריח גופו ומקיים את רצונו ית' בקום ועשה. ולכך נחשב השביתה בשבת למצות עשה אף שהוא רק שביתה.
(תפארת יוסף ר"ה ד"ה ותקעתם)

שם ששת ימים תעבוד וביום השביעי כו'. לכאורה אינו מובן לשון תעבוד. ונראה דהנה תיקנו לנו חז"ל לומר בהבדלה דחונן הדעת אבינו מלכנו החל עלינו הימים הבאים לקראתינו לשלום כו' ומדובקים ביראתך דהנה בשבת הוא עולם התענוג וכן ביום טוב נקרא שבת וכן שמחה והוא לשון אצילות אצלו ית' הוא אהבה גי' אחד ובחול התפשטות היראה הגם שגם ביראה הוא האהבה כי הוא התפשטות יראת הרוממות כי אין מלך בלא עם לשון מלכות אדון וכתיב ואם אדונים אני אי' מוראי ע"כ המציא את העולמות מהם וזה והאלקים עשה שיראו מלפניו וזה בחול ומדובקים ביראתיך ביראת הרוממות והנה יראה לשון עבדות כמו אם אדונים אני אי' מוראי וזה ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות לשון תענוג כמו לשבת יצרה לשון זיווג ע"י [זה] יכולים להמשיך חסדים טובים כמ"ש להנחיל אהבי יש הוא חכמה מאין תמצא וזה יש מאין הוא לאהבי משם בא חסד אל שהוא מעשר מיש וידוע סייג לחכמה שתיקה ע"כ כהנים שהם בחסד כל מילייהו בחשאי כדאיתא בזוהר משא"כ לוים בשירן בהרמת קול ומשם בא דין על שונאי ישראל וזה בחריש לשון שתיקה הוא חכמה בא חסד וקציר להמשיך גבורות להכרית שונאי ישראל תשבות תהיה לך תענוג לשון שבת הוא זיווג כנ"ל:

בחריש ובקציר. לָמָּה נִזְכָּר חָרִישׁ וְקָצִיר? יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים עַל חָרִישׁ שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית הַנִּכְנָס לַשְּׁבִיעִית, וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית הַיּוֹצֵא לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, לְלַמֶּדְךָ שֶׁמּוֹסִיפִין מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, וְכָךְ מַשְׁמָעוֹ: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, וַעֲבוֹדַת ו' הַיָּמִים שֶׁהִתַּרְתִּי לְךָ, יֵשׁ שָׁנָה שֶׁהֶחָרִישׁ וְהַקָּצִיר אָסוּר, וְאֵין צֹרֶךְ לוֹמַר חָרִישׁ וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית, שֶׁהֲרֵי כְבָר נֶאֱמַר שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְגוֹ' (ויקרא כ"ה), וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּשַּׁבָּת, וְחָרִישׁ וְקָצִיר שֶׁהֻזְכַּר בּוֹ לוֹמַר לְךָ, מֶה חָרִישׁ רְשׁוּת אַף קָצִיר רְשׁוּת, יָצָא קְצִיר הָעֹמֶר שֶׁהוּא מִצְוָה וְדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת (ראש השנה ט'):