פירוש על שמות 4:25

עיין נדרים ל"ב א' ברש"י והתינוק בן שמונת ימים היה לכאורה בשעה שיצא דאי עברו ח' ימים וחולה ונתרפא עבר כל רגע בעשה וחי בהם בישראל כתיב א"כ אין צריך לומר מלון קרוב למצרים ואי בשעה שיצא א"כ בהכרח ממדין למצרי' מהלך יום אחד ילך מיד וימול במדין למ"ד אין סכנה כ"א ביום השלישי דווקא עיין פ' וארא ג' למילתו היה וברא"ם ז"ל שם. ועיין ר"ן נדרים כל ג' ימים סכנה.

כי אמר גר הייתי בארץ נכריה. ר׳ יהושע אומר נכריה היתה לו, ר׳ אלעזר המודעי אומר נכריה בדת, שהתנה עמו יתרו שלא למול את הראשון, לפיכך הקדימו המלאך להרוג אותו, מיד ותקח צפורה צר ותכרות, וירף ממנו (שמות ד כה כו), ר׳ יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה, שכל זכיותיו של משה רבינו לא תלו לו לפי השעה עד שמל את בנו.

ותקח צפרה צר ותכרות את ערלת בנה: יש בכאן רמז נפלא כי יש להעיר בזה בתיבת צר שאין כלשון הזה בכל התורה כולה בכל מקום כתיב סלע וי"ל לפענ"ד מה שחנני ה' ברחמיו ובר"ח שהתורה מרמזת לנו מה ראתה היא למול אותו כי ידוע שם של אדם היא נשמתו ושורשו והנה צפורה הסתכלת בשמה שהיא אותיות צר פה פה הוא מספר מילה ומורה למול בצר ומסתמא שורש נשמתה היא זה שצריכה לכרות ערלה בצר ולכך ותקח צפורה צר ותכרות את ערלת בנה והמש"י: