פירוש על שמות 40:16

ככל אשר צוה וגו׳. לא להנאת כבוד והגדולה שיהיה לו יעוד במשכן קדשו. וכבוד אחיו ובניו. אלא כאשר צוה וגו׳ כן עשה:

כן עשה. זה תשלום העשיות שבספור המשכן. ומפסוק (שמות כ״ה:ח׳) ועשו לי מקדש ועד כאן תמצא רמ"ח עשיות במלאכת המשכן וכליו אחת לאחת למצוא חשבון, והם כנגד רמ"ח מצות עשה שבתורה ובלבד שתסיר את עשיות אלהי הנכר אשר בתוכם שאותם עשיות אינן מכלל החשבון מפסוק, (שם לב) קום עשה לנו עד (שם לג) ואדעה מה אעשה וכל השאר תמצאם רמ"ח בכוון. ולפי שישראל אמרו נעשה ונשמע ובטלו נעשה כשעשו את העגל ע"כ אותם עשיות שבספור העגל יצאו מן הכלל לפי שאין ע"ז במקום יחוד, ועוד הם כנגד רמ"ח אברים שבאדם ג"כ כי כשם שהמשכן שקול כנגד העולם וכולל כל העולם כן הוא כולל כל התורה ברמ"ח עשה שבה גם את האדם במאתים וארבעים ושמונה אברים שבו, ולולא האריכות הייתי מרחיב לך באור בענין זה כי האלהים עשה את זה לעמת זה.

ויעש משה וכו' כן עשה. אמר שעם היות שלולא עזר משדי לא יוכל להקים את המשכן ולעשות כל הנזכר שנמצא שעשה משה ככל אשר צוה ה' שהוא בכ"ף הדמיון עם כל זה מעלה עליו הכתוב כאלו כן עשה ממש בלי דמיון או ע"פ זה ויעש משה ככל וכו' בכ"ף הדמיון ואיך היה נעשה בעצם ציווי ית' הלא הוא כי השם הנזכר כן עשה בלי דמיון ושיעור הכתוב ויעש משה ככל וכו' אך ה' כן עשה ממש: