פירוש על שמות 8:21

זבחו לאלהיכם בארץ, כתיב זבח לאלקים תודה ושלם לעליון נדריך וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני, וק' הו"ל תכבדני ואחלצך, הרמב"ם סוף הל עבדים כתב שאפי' עם עבד כנעני יתנהג ברחמים ויתן לו מכל תבשיל תחלה טרם יטעום הוא הכי כתיב כעיני עבדים אל אדוניהם וכעיני שפחה אל יד גברתה כן עינינו אל ה' אלהי' עיי"ש, וק' א"כ יהא מותר לנו ליהנות מעולם הזה טרם נתפלל ונקריב כמו שמטעים להעבד טרם שיהנה הוא ואיך אחז"ל על מי שהוא אוכל ושותה קודם שיתפלל עליו נאמר ואותי השלכת אחרי גיוך אחר שנתגאה זה קבל עליו עול מלכות שמים ואמאי הלא דרכו של אדון בעל הרחמים להטעים להעבד תחלה וי"ל אין דרכו של אדון לבשל הקדרה אלא אם בשלוהו עבדו ומביאים לפניו לאכול אז הוא מטעים להם תחלה טרם יהנה הוא וא"כ תחלה צריכים להקריב ולהתפלל שהוא בישול התבשיל (כי תפלה במקום הקרבת קרבן) ואח"כ טרם יהנה הוא ית"ש טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע ולא עוד אלא שאין לו ית"ש שום הנאה אלא מה שהוא יכול להטיב ולהטעימנו מתבשיל מעשה טובתינו ותפלתנו והיינו זבח לאלקים תודה וקראני ביום צרה היינו קרבן ותפלה כעבד המבשל תבשיל לרבו ואח"כ אחלצך תחלה ואח"כ תכבדני הוא עצמו הכבוד שאחלצך, ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חקי היינו לשון מזונות (כדכתיב ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה) שנהנה תחלה ואח"כ ותשא בריתי עלי פיך, וא"כ ותשלך דברי אחריך כנ"ל ואותי השלכת אחרי גיוך:

זבחו לאלהיכם בארץ. בִּמְקוֹמְכֶם וְלֹא תֵלְכוּ בַּמִּדְבָּר:

ויקרא. התברר לפרעה כי המכות באו בעבור שלא זבח ו: