פירוש על תהילים 10:10

ידכה ישוח. כך דרך האורב שמדכה ומשפיל ומקטין עצמו כדי שלא יהא ניכר:

ודכה ^* ידכה קרי.ישח ודכה כתיב בוא"ו וקרי ביו"ד, והוא"ו והיו"ד מתחלפין. אמר: כי עוד בענין אחר הוא דרך הרשע לתפוש העניים. יעשה עצמו דכא ושח. הוא וחבורתו יעשו עצמם חולים ומדוכאים כדי שלא ישמרו בני אדם מהם ויצאו עמהם בחבורה בדרך; וכשהם רחוקים מן הישוב מראים להם כחם ועצמם ותופשים אותם, וזה:

אז ידכה ישוח העני לפניו בתחנונים שידבר רש שיניחהו ותהיה נפשו לשלל ומה עושה מניחו בממונו והולך מאתו סומך על חבריו העצומים ממנו שעל אם הדרך אנשי עצתו יפשטוהו כיום הולדו ויעשה כן למען השאר באמונתו ויבטחו בו עוד אחרים ויפלו רבים וזהו ונפל בעצומיו חלכאים הם עצומים שבחברת הרשע המלסטם ההוא והם יקחו את נכסי העני וזהו ונפל בעצומיו חלכאים או יחזור ידכה ישוח אל הרמאי שידכא לפני העני ישוח לפניו באמור לו אוי לי כי צר לי עליך כי בלכתך מעמדי ופגעו בך עצומים ויקחו ממונך באופן שיפול בעצומיו חלכאים והם חבריו אנשי עצתו:

ידכה. ענין כתיתה:

חלכאים. חיל נכאים ומוכים, כמו נכאו מן הארץ (איוב ל׳:ח׳), ונפל הנו''ן :

ידכה - ככה דרך האריה בהכספו לטרוף שלא יהי נודע, אז ידלג על טרפו.

ידכה ישוח. מראה עצמו כתוש וכפוף לבל ירגישו בו אבל מפיל בכחו הרב את העניים:

ודכה. ידכה קרי ויש בו דרש באגדת תילים:

ידכה, וגם בעת אשר ידכא וישוח, שהוא בעת זקנותו שילך שחוח מרוב ימים, בכל זאת ונפל בעצומיו חיל נדכאים, ועצומים כל הרוגיו, עד שיזיק לבני אדם בשלשה חלקי ימי חייו, בימי העליה והעמידה והירידה:

ונפל בעצומיו חלכאים. חיל נשברים ראיתי במסורה הגדולה חלכאים אחת מחמש עשרה תיבות הכתובות תיבה אחת ונקראות שתי תיבות וכמו בגד דותאמר לאה (בראשית ל) אשדת למו (דברים לג) מלכם תדכאו עמי (ישעי' ג) אף זה חלכאים חיל של נשברים, כאים ל' ונכאה לבב למותת (לקמן קט) וא"ת הנו"ן מן השורש יוכיח עליו יען הכאת לב צדיק (יחזקאל י״ג:כ״ב) למדנו הנו"ן של נכאה כנו"ן של נמבזה (ש"א טו) ונו"ן של נקלה וכן פתרונו ונפל בעצומיו של רשע זה ברמיזותיו ובקריצותיו לשון הגישו עצמותיכם (ישעי' מא) עוצם עיניו (שם לג) חיל של עניים, ד"א בעצומיו ע"י גבוריו א"ר סימון אין הרשע הזה מטיל בקלירוס שלו פירוש חיל אלא גבורים כמותו שנאמר (דניאל ג׳:כ׳) ולגוברין גברי חיל די בחילי' אמר לכפתה לשדרך מישך ועבד נגו ומנחם פתר חלכאים כמו דל וחלך והכף יסוד בתיבה:

ונפל בעצומיו חלכאים: והוא כתיב מלה אחת וקרי שתי מלות חל כאים, ופרושו: עדת הנכאים והחלושים. ועצומיו הוא תואר לחבריו העצומים, ידיו ורגליו. וכל אלה הדרכים שספר בענין הרשע להראות, כי בכל אלה הדרכים ישמר מבני אדם ולא ישמר מהאל, ומראה עצמו כי איננו ירא מהאל; כי אמר בלבו אינו רואה ואינו יודע, כמו שאמר:

ישוח. מלשון שיחה וכפיפה כמו שחה לעפר (לקמן מ״ד):

בעצומיו - ידיו ורגליו שיש להם כח עצום ונכון הוא, כאשר מצאנו יגרם ישבר גרם והוא מהבנין הכבד ומצאנו ככה מהקל לא גרמו לבקר, הנה יהיה עצם והאחרון עצמו מהכבד, גם יהיה מהקל והנה יהי' טעם בעצומיו - השוברים העצמים.

חלכאים. חל כאים קרי והנה בחלכאים מחלוקת יש בין כתיב לק' אם היא מלה אחת או שתים ומדקדק גדול אמר כי חלכאים מלה א' כן כתב הראב"ע ובלשון רש"י ראיתי במסורת הגדולה חלכאים א' מחמש עשרה תיבות הכתובות תיבה אחת ונקראות שתי תיבות כמו בגד וכו' וסימן בדברי הימים א' כ"ז וכ"כ רד"ק בפירוש ובשרשים שרש חיל ושרש חלך ובס' הרבבה אות הח':

בעצומיו. בחזקו כמו ועצם כחו (דניאל ח׳):

וחלכאים - פירשתיו.