פירוש על תהילים 104:13

מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ: כמאן אזלא הא דתניא מים העליונים במאמר הם תלוים ופירותיהן מי גשמים שנאמר מפרי מעשיך תשבע הארץ כמאן כר' יהושע ור' אליעזר ההוא במעשה ידיו של הקב"ה הוא דכתיב אריב"ל כל העולם כולו מתמצית גן עדן הוא שותה שנאמר ונהר יוצא מעדן וגו' תנא מתמצית בית כור שותה תרקב:
(תענית י ע"א)

משקה. אחר שזכר הקוות המים שהי' ביום השלישי וזכר עם זה תועלת המים אשר ביבשה, זכר הצמחים שנבראו גם כן ביום השלישי, ואיך עלה אד מן הארץ והשקה את כל פני האדמה, ואחר כך ויצמח ה' הלאהים מן האדמה, וזהו שאמר משקה הרים מעליותיו והם העננים וזכר ההרים כי הם צריכין למטר יותר מן העמקי' והמישור כי נמצא בם לחות יותר ממה שנמצא בהרים ועוד כי יוכל האדם להשקות העמקים והמישור ממי הנהרות ולא כן ההרים, וכפל הענין במלות שונות, כי פרי העננים הוא הגשם: ואמר מעשיך. כי ענין המטר הוא מעשה חכמה ופלא גדול מהאל יתברך:

משקה הרים כו' ראה כמה עושה בעבור האדם כי הלא משקה הרים החומרים ועכורים מעליותיו של מעלה ממים עליונים כדעת רז"ל והן אמת שלא יחסר מהם ברדתם כמו שאמרו ז"ל בבראשית רבה שמזיעתם בלבד ימטיר ולא יחסר למעלה כמה ד"א כי יגרע נטפי מים וזהו מפרי מעשיך היא זיעתן תשבע הארץ: