פירוש על תהילים 104:14
רד"ק
מצמיח. והנה עם המטר מצמיח החציר לצורך מאכל הבהמות וגם כן מצמיח עם המטר העצים כמו שאמר ישבעו עצי ה', אבל קודם זכר תועלת החציר והעשב לאדם ובהמה ובכללם זכר המאכל ובפרט אותם שהאדם נזון בהם יותר והם דגן ותירוש ויצהר. ופירוש ועשב לעבודת האדם. הוא עשב שהוא מאכל האדם כי חיתו יצא עם עבודת האדם כמו שנגזר על אדם הראשון בזעת אפיך תאכל לחם, אבל מאכל הבהמה תוצא הארץ בלא עבודת האדם: ואמר להוציא לחם מן הארץ. כי עבודת האדם באדמה הוא לעצמו ולצורך הבהמות שעובד בהם האדמה, כמו הבקרים והחמורי' ויהי' המבחר בהם לעצמו כמו החטה ולבהמו' השעורים והתבן. ולחם הוא כלל לכל מאכל וזוכרי' אותו ברוב על הלחם שהוא תמידי למאכל הדם, ועליו אמר ולחם לבב אנוש יסעד:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
עם כל זה יקשה שיעשה כל החרדה הזאת להיות מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם שיש מיני הנאות בעשבים שעולים בלי זריעה עם חציר הבהמה כמו שאמר בן סירא אלוה מעלה עשבים מן הארץ בהם רוקח עושה את המרקחה כו' אך הוא כל המכוון להוציא לחם כו' אלא שעל פי דרכו נהנים כלם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם באור המילות
לעבודת. שיעבוד האדם להוציא לחם מן העשב ע''י עבודתו :
Ask RabbiBookmarkShareCopy