פירוש על תהילים 104:8

יעלו. בנוסס מפניך עלו הרים וירדו בקעות עד שהגיעו אל מקום זה שיסדת להם. ויעלו וירדו עתיד במקום עבר ורבים כמו הם:

אך זה לא רצה יתברך שיתמיד כי אם שמה שעלו הרים בדור אנוש עשה שירדו בקעות ויתן להם גבולם אל מקום זה יסדת להם הוא כמו שאמרו ז"ל על פסוק עד פה תבא כו' עד פה תבא כי שם היה מאז הגבול אשר שם לים הוא יתברך אחרי הציף שליש העולם באופן שלא היה הענין אך הפעם ההוא:

יעלו הרים - וטעם אל מקום הוא שהזכיר אחריו - גבול - הזכיר בל ישובון – לאות, כי בתחלה היתה הארץ מכוסה במים ובחפץ השם, דחק הרוח אל המים ונראתה היבשה אחר שנברא האור שהיה עיקר, כאשר פרשתי במעשה בראשית.