פירוש על תהילים 105:27

והראיה כי לא עשו מעשה רק כי שמו בם דברי אותותיו ית' ואומרו דברי יהיה כמאמרם ז"ל כי על המטה היה חקוק דצ"ך עד"ש באח"ב לשלשה עניני הכוונה כמבואר אצלנו במקומו וראיה כי לא מכשוף עשו כי הלא מי יערב אל לבו כשוף בארץ חם כי שם הוא עיקרו כמו שאמרו ז"ל שאמרו להם תבן אתה מכניס לעפריים כו' וא"כ עשות מופתים בארץ חם הוראה כי מה' היה ולא בחיל ולא בכח כ"א על ידי שום בם דברי אותותיו וכן ראו בעיניהם כי לא אחיזת עינים היה ענינם כמעשה ארץ מצרים כי הלא אחר היות מטה ממש בלע את מטותם ונשארו בקרבו ולא נראו עוד מה שאין כן כח בכישוף לעשות ובכלל הדבר כוון לא מבלתי היות יכולת להוציאם בפחות מי' מכות היו עשרה כי אם שרצה ה' לשום בם כל דברי אותותיו.

אותותיו ומופתיו. כנ''ל (ע''ח מ''ג) :

אותותיו - שב אל השם.