פירוש על תהילים 111:2

גדלים. זהו תחילת ההודאה אמר גדולים מעשה האל שעשה בנבראים ואע"פ שהם גדולים:

ואל תאמרו כי איך יתכן שעל ידי עולם גשמי יקנה איש עולם הבא אל תתמהו הלא תראו מעשי ה' ארץ ושמים הם הגלגלים אשר להיות שניהם בעלי גשם הלא יפלא איש איך הרבה לעשות דברים קטני האיכות אשר לא תהיה תפארת עשות ה' אלהים מעשים קטנים באיכות על כן הוי אומר כי אין זה רק שלפי תכלית מחשבה וחפץ ה' לעשות על ידם גדולים יחשבו וזהו גדולים מעשי ה' אשר עשה כאשר הם דרושים לכל חפציהם אשר היו חפצי הקב"ה לעשות בהם והוא כי גם כי בר לחם ומזון היוצאים מהארץ שהאדם אוכל ומים ויין אשר ישתה דברים גשמיים המה כשאדם דורש אותם לחפציהם אשר היה חפץ ה' לעשות בהם הלא גדולים הם והוא שאם יאכל וישתה איש לקיים נפשו בגופו לעבוד את ה' ולענג בם שבתות וימים טובים לשם קדושת המצוה ולהאכיל לעניים וכן בבגד ללבוש לקיים בו מצות ציצית ועורות לכתוב ס"ת ותפילין ומזוזות ורצועות תפילין ועשר מצות הנעשים בחומר הקרקע עד בוא התבואה ליאכל והמשגל לקיים פריה ורביה ועל דרך זה בכל פרטי חלקי העולם הזה ועולם הגלגלים לאותות ולמועדים כו' שאין דבר שאין נעשה בו מצוה או זכות שבהם עם היותם גשמיים מושג בהם חיי העולם הבא ונעשים גדולי האיכות וזהו גדולים מעשי ה' באיכות כאשר הם דרושים לכל חפציהם לקנות בהם חיי העולם הבא:

(ב-ג)