פירוש על תהילים 121:4

ינום. התנומה פחותה מן השינה, וכל שכן שלא ישן כי הוא שומר ישראל בכל עת אפילו בגלות שומר אותנו שלא יעשה עמנו כלה בגוים, כי לא יישן אפילו בעת שינתינו הוא שומרנו:

אך מה שיתוסף בך הוא שעם היותך יחיד ה' בעצמו יהיה שומרך ועוד יוסיף לך בהמשיכך בתשובה וכשרון כי ה' צלך על יד ימינך והוא כי הנה נאמר יפול מצדך אלף ורבבה מימינך ואמרו רבותינו ז"ל שהוא כי כחות חיצונים מתקרבים אל האדם רבבה בימין ואלף בשמאל ומייעד הוא יתברך לצדיק שיפול מצדו אלף ורבבה מימינו ועל פי דרכנו ראוי לבקש טעם למה ימצאון יותר חיצונים בימין מבשמאל עשר ידות אך יתכן כל ישעם וכל חפץ החיצונים לידבק בקדושה כנודע על כן בימין באים יותר נוסף על זה כי לשיהיה להם כח לחול בימין מתאזרים בחיל גדול על דרך מאמר התוספות ז"ל על מאמר רבי סימון שכשהקדימו ישראל נעשה לנשמע שבאו ס' רבוא מלאכי השרת וקשרו שני כתרים בראש כל אחד מישראל וכשחטאו באו ק"כ רבוא מלאכי חבלה ופירקום והקשו התוספות למה הוכפלו המלאכי חבלה ותירצו שהוצרכו כפלים לשלוט להסיר הקדושה וע"ד זה נאמר שהוכפלו החיצונים בימין אשר שם עיקר קדושת איש הישראלי. ונבא אל הענין אמר הנה עוד תקנה מעלה יתירה שאין צריך לומר שאם יהיו רבבה חיצונים בימינך שיפלו כי אם גם שיהיה ה' צלך על יד ימינך באופן שבהיותו יתברך מצל על ימינך אפילו לא יתקרבו חיצונים שם שתצטרך שיפלו ומה גם בשמאל שאין שם עיקר קרבתם:

לא ינום. מחמת עיפות