Quotation_auto על תהילים 121:4

וממה שכתבנו תוכל להבין איך התורה בכללה כלולה במראה הסולם. בין מעשה בראשית בין מעשה מרכבה. וכן גלות מצרים ושאר הגליות ובנין בית המקדש ומעמד הר סיני. וענין הנפשות וסוד היחוד והדיבוק. וכל זה יורה מעלת יעקב על שאר האבות. עד שאמרו שצורת יעקב חקוקה בכסא הכבוד בלבנה. ועל זה תקנו ראה והתקין צורת הלבנה. וזהו סולם מוצב ארצה שהיה נברא מן האדמה וראשו מגיע השמימה. כי צורתו חקוקה בלבנה. והנה מלאכי אלהים כולם משתוקקים לראותו. לפי שהשם יתברך היה מתפאר בו שנאמר ישראל אשר בך אתפאר. ובו היו משבחים לשם ואומרים ברוך ה' אלהי ישראל. ולא היו יודעים מי הוא עד שאמרו ז"ל כשבא אדם הראשון אמרו מלאכי השרת זהו. ואמר להם בוראם זה גנב הוא לפי שעבר מאמר השם יתברך בענין פרי עץ הדעת. וכשבא נח אמרו זהו. אמר להם זה שכור הוא. כשבא אברהם אמרו זהו. אמר להם זה גר הוא כלומר שלא היה לו זכות אבות. וכשבא יצחק אמרו לו זהו. אמר להם זה אוהב שונאי. וכשבא יעקב אמרו לו זהו. אמר להם זה האיש אשר אתם מבקשים. ולכן אמר בכאן והנה מלאכי אלהים עולים ומסתכלים בדיוקנו וכל זה בא לו מצד דיבוק מחשבתו בשם יתברך. ולהורות על מעלת החלום הזה ושהוא עמוק עמוק מי ימצאנו ואין אדם ומלאך שיוכל להשיג אמתתו ולבא עד תכונתו ואין פותר אותו. הוצרך השם יתברך בעצמו לפתור אותו. וזהו והנה ה' נצב עליו לפתור חלומו. ולכן תמצא כי כל דברי השם יתברך עד ויקץ יעקב משנתו הם פתרון החלום אות באות תיבה בתיבה. ואמר ה' נצב עליו להורות על מעלת יעקב שהוא היה ישן על מטתו וה' נצב עליו ממתין ומצפה עד שישלים חלומו לפותרו. הראיתם אדם ישן והמלך עומד עליו ממתין מתי יקיץ. ובעוד שהוא ישן המלך בעצמו מפריש ממנו הזבובים והיתושים. וכביכול כתב בשם והנה ה' נצב עליו. ואמרו חז"ל לשומרו. כלומר מן המזיקים והפרעושים. ועל זה אמר המשורר שיר למעלות אשא עיני וכו'. כי אולי זה השיר אמרו יעקב או תקנוהו עליו. ולכן אמר למעלות על שני מעלות של הסולם שהם כנגד שלשים מעלות של המלכות. ולכן לא נכתב למ"ד בשאר השירים אלא בכאן. ואמר אשא עיני אל ההרים. לפי שהוא יושב בהר המוריה ועליו נאמר ירושלם הרים סביב לה. או שרמז אל ההרים על אברהם ויצחק שנקראו הרים והיה סומך על זכותם. ומצא שהעזר האמתי הוא מה' ולא מהם. כי ההרים ימושו כנגד אברהם שקראו הר ונחרב זה המקום. וכן יצחק שקראו שדה ונחרב. וזהו והגבעות תמוטנה. אבל יעקב קראו בית ותהיה קיימת בבנין בית שלישי. וזהו עזרי מעם ה'. כאומרו ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב. ואמר עושה שמים וארץ כנגד סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. אל יתן למוט רגלך זהו והנה מלאכי אלהים וכו'. ומה אמר לו ושמרתיך בכל אשר תלך בענין שלא יתמוטטו רגליך. כענין שנאמר וישא יעקב רגליו. וכמו שאמר על כפים ישאונך פן תגוף וכו'. אל ינום שומרך כלומר אף על פי שאתה ישנת כדכתיב וילן שם אל ינום שומרך כדכתיב והנה ה' נצב עליו. וזה דבר גדול כי לא ינום ולא יישן שומר ישראל. וישראל היה ישן והקדוש ב"ה שהוא שומר ישראל היה ממתין ומצפה לפתור לו חלומו. וזהו שומר כמו ואביו שמר את הדבר. ואם כשהוא היה ישן היה הקב"ה שומרו. כל שכן שישמרהו ויגן עליו כשיעור משנתו וישים יד ימינו להשתדל בעבודת השם יתברך. וזהו ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך. יומם השמש לא יככה בכאן רמז לו שאע"פ שילך לבית לבן וירעה את צאנו ויהיה לחורב ביום ולקרח בלילה שלא יהיה ניזוק. וזהו יומם השמש לא יככה וירח בלילה. וחזר לומר ה' ישמרך מכל רע. לרמוז שאע"פ שיעקב אמר הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה לא קיבל נזק בעצמו אלא ששזפתו השמש. ואע"פ שצורתו קבלה שינוי מחום השמש לא הגיע רע בגופו כלל. וזהו ה' ישמרך מכל רע. ואמר ישמור את נפשך לרמוז שאף על פי שקבל שינוי בגופו מצד השמש. נפשו שמורה וקיימת בלי שינוי כלל. וזהו ישמור את נפשך. ואמר ה' ישמור צאתך ובואך. לרמוז שהשם יתברך ישמרהו ביציאתו שיצא עתה מבית אביו כדכתיב ויצא יעקב מבאר שבע. וישמור גם כן ביאתו מבית לבן כדכתיב ויבא יעקב שלם:

ויהי אחר הדברים האלה חטאו מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני ר' חמא בר חנינא אמר לא היו ראויין אומות העולם להיות בהן דוויים וסחופים ולמה יש בהם שלא יהו מונין את ישראל ואומרים להן לא אומה של דוויים אתם הה"ד וחרפת נבל אל תשימני. ר' שמואל בר נחמן אמר לא היו ראויין אומות העולם שיהא בהן מעלה חטטים ולמה יש בהן שלא יהו מונין את ישראל ואומרים להם לא אומה של מצורעים אתם על שם וחרפת נבל אל תשימני. מכל פשעי הצילני זה יוסף. ותקרא לאנשי ביתה נתנה אותו בפיהם של כולם אמר הקב"ה מוטב שיפנו אלו באלו ואל יפנו לצדיק זה הה"ד ויהי אחר הדברים האלה חטאו. רבנן אמרי שר המשקים נמצא זבוב בתוך פיילי פוטירין שלו. ושר האופים נמצא לו זבוב בתוך גלוסקין שלו הה"ד חטאו משקה מלך מצרים והאופה לאדוניהם בתשמיש אדוניהם. ר' אביתר אמר בקשו להזדווג לבתו של מלך נאמר כאן חטאו ונאמר להלן ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים. ר' חנן בשם ר' יוחנן לכו וראו מפעלות אלקים נורא עלילה על בני אדם מקציף אדונים על עבדיהם כדי ליתן גדולה לצדיק פרעה קצף על עבדיו. ומקציף עבדים על אדוניהם כדי ליתן גדולה לצדיק קצף בגתן ותרש על אחשורוש כדי ליתן גדולה למרדכי. ויקצף פרעה קונדא מכירין נתנו בתוך מנעליהם. ר' חנין אמר מנגנין עשו לו לחנקו. שמואל אמר חכינא הטמינו לו בתוך ספלו הה"ד ויבוקש הדבר וימצא. ויחלמו חלום שניהם איש חלומו חלמא ופתרניה. ויאמרו אליו חלום חלמנו וגו' הלא לאלקים פתרונים גו' תלה הגדולה בבעליה. ובגפן שלשה שריגים אמר ר' חייא אלו ג' שרי גאים היוצאים מישראל בכל דור ודור פעמים ששנים כאן ואחד בארץ ישראל פעמים שאחד כאן ושנים בארץ ישראל ויהבו ביה רבנן עינייהו ברבנא נחמיה ורבנא עוקבא בני ברתיה דרב. רבא אמר אלו שלשה שרי גוים שמלמדין זכות על ישראל בכל דור ודור. תנא ר' אליעזר אומר גפן זה העולם. שלשה שריגים זה אברהם יצחק ויעקב. והיא כפורחת עלתה נצה אלו אמהות. הבשילו אשכלותיה ענבים אלו השבטים. אמר ליה ר' יהושה וכי מראין לאדם מה שהיה והלא אין מראין לו לאדם אלא מה שעתיד להיות. אלא גפן זה תורה. שלשה שריגים זה משה ואהרן ומרים. והיא כפורחת עלתה נצה אלו סנהדרין. הבשילו אשכלותיה ענבים אלו צדיקים שבכל דור ודור. אמר רב גידל עדיין צריכין אנו למודעי שהיה ר' אלעזר המודעי אומר גפן זה ירושלים. שלשה שריגים זה מקדש ומלך וכהן גדול. והיא כפורחת עלתה נצה אלו פרוחי כהונה. הבשילו אשכלותיה ענבים אלו הנסכים. ר' יהושע בן לוי מוקי לכולה במתנות. גפן זו תורה. שלשה שריגים אלו באר עמוד הענן ומן. והיא כפורחת עלתה נצה אלו הבכורים. הבשילו אשכלותיה ענבים אלו הנסכים. ור' ירמיה בר אבא אמר גפן אלו ישראל. וכן הוא אומר גפן ממצרים תסיע. שלשה שריגים אלו שלשה רגלים שישראל עולין בהן בכל שנה ושנה. והיא כפורחת הגיע זמנן של ישראל לפרות ולרבות וכן הוא אומר ובני ישראל פרו וישרצו. עלתה נצה הגיע זמנן של ישראל ליגאל וכה"א ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי. הבשילו אשכלותיה ענבים הגיע זמנם של מצרים לשתות כוס התרעלה. והיינו דאמר רבא שלשה כוסות האמורים במצרים למה אחד ששתה בימי משה ואחד ששתה בימי פרעה נכה ואחד שעתידים לשתות עם כל חברותיה. אמר ריש לקיש אומה זו כגפן נמשלה. זמורות שבה אלו בעלי בתים. אשכולות שבה אלו תלמידי חכמים. עלין שבה אלו עמי הארץ. קנוקנות שבה אלו ריקנין שבישראל והיינו דשלחו מתם יבעון רחמי אתכליא על עליא שאלמלא עליא לא מתקיימי אתכליא. מה הגפן הזו בוצרין אותה והיא שותקת דורכים אותה והיא שותקת ולבסוף היא מגרה את קרנה וקרנותיה משיגין לאדם ומפילין אותו. ומה הגפן משליכין עליה גולגליות וארנוניות ובסוף משהיין עולה על ראשו הוא לוקה כך ישראל קדש ישראל לה' ראשית תבואתה כל אוכליו יאשמו. מה גפן זאת אינה נטעת בערבוביא אלא שורות שורות כך ישראל חונין במדבר דגלים דגלים איש עלדגלו באותו. מה הגפן הזו בולשין תחתיה ואחר כך נוטעין אותה כך ישראל תגרש גוים ותטעה. מה הגפן הזו כל מה שאתה מפנה מפניה היא משבחת כך הן ישראל פנית לפניהם שלשים ואחד מלכים. מה הגפן הזו שומרה עולה למעלה ממנה ומשמר כך ישראל שומר שלהן עומד למעלה מהן ומשמרן שנאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. מה הגפן הזו נמוכה מכל האילנות כך ישראל נמוכין בעה"ז אבל לעתיד לבוא עתידין לירש מסוף העולם ועד סופו. מה הגפן הזו שרביט אחד עולה ממנה והוא מכניע כל האילנות כך ישראל צדיק אחד עומד ושמעו הולך מסוף העולים ועד סופו ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ בהם ינגח יחדו אפסי ארץ. מה הגפן הזו יש בה יין ויש בה חומץ זה טעון ברכה וזה טעון ברכה כך הם ישראל מברכין על מדת הטוב ברוך הטוב והמטיב ועל מדת פורענות ברוך דיין האמת. מה הגפן הזו יש בה יין ויש בה חומץ ויש בה ענבים ויש בה צמוקים כך הם ישראל יש בהם מקרא משנה הלכות אגדות. מה הגפן הזאת מי שאוכל ממנה בוסר שניו קהות עליו כך כל מי שבא ומזדווג עם ישראל סוף שהוא נוטל את שלו מתחת ידיהם פרעה סיחון ועוג ול"א מלכים. מה הגפן העלין חפין על האשכולות כך ישראל עמי הארץ חפין על בני תורה. מה הגפן הזו יש בה אשכולות גדולים וקטנים וכל אשכול הגדול מחבירו נמוך מחבירו כך כל מי שהוא גדול מחבירו נמוך ממנו. מה הגפן הזו כל האוכל ממנה פניו מצהילות כך חכמת אדם תאיר פניו. מה הגפן הזו סומכין עליה על גבי קנים והיא חיה כך הם ישראל אין חיים אלא בזכות התורה שהיא כתובה בקנה. מה הגפן הזו סומכין אותה על גבי עצים יבשים והיא חיה כך גם ישראל אינן חיים אלא בזכות אבותיהם אף על פי שמתו וזכרתי וגו'. מה הגפן הזאת בתחלה היא נרפסת ואחר כך מעלין אותה לפני מלכים כך הם ישראל בעולם הזה על גבי חרשו וגו' ושארא ברגלים תרמסנה [תרמסנה] רגל אבל לעתיד לבוא והיו מלכים אומניך:

דבר אחר כמו אבן על שהקשו לבן כמו אבן. אבל אתה חסדך וטובך ורחמיך הרבים וימינך שהיא פשוטה לכל באי עולם שנאמר ימינך ה' ימינך ה' שני פעמים כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם בי נשבעתי יצא מפי צדקה. נאדרי בכח נאה אתה ואדיר בכח שנתת ארוכה לדורו של מבול לעשות תשובה ולא עשו שנאמר ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם וגו' ולא גמרת עליהם כליה עד שהשלימו רשעם לפניך. וכן אתה מוצא באנשי מגדל שנתת להם ארוכה שנאמר ויאמר ה' הן עם אחד וגו' ואין עתה אלא תשובה שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך לא גמרת עליהם כליה עד שהשלימו רשעם לפניך. וכן אתה מוצא באנשי סדום שנתת להם ארוכה לעשות תשובה ולא עשו שנאמר ויאמר ה' זעקת סדום וגו' ארדה נא ואראה מה נאמר שם וה' המטיר על סדום וגו' אם יעשו תשובה הרי מטר ואם לאו הרי גפרית ואש ולא גמרת עליהם וכו'. ימינך ה' כשישראל עושין רצונו של מקום הן עושין שמאל ימין שנאמר ימינך ה' שני פעמים וכשאין עושין רצונו של מקום עושין ימין שמאל שנאמר השיב אחור ימינו. כשישראל עושין רצונו של מקום אין שינה לפניו שנאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל וכשאין עושין רצונו של מקום כביכול שינה לפניו שנאמר ויקץ כישן ה'. כשישראל עושין רצונו של מקום אין חמה לפניו שנאמר חמה אין לי וכשאין עושין רצונו של מקום כביכול חמה לפניו שנאמר וחרה אף ה'. כשישראל עושין רצונו של מקום הוא נלחם להם שנאמר ה' ילחם לכם וכשאין עושין רצונו של מקום הוא נלחם בם שנאמר ויהפך להם לאויב והוא נלחם בם ולא עוד אלא שהן עושין רחמן אכזרי שנאמר היה ה' כאויב. תרעץ אויב רעצת אויב אינו אומר כאן אלא תרעץ אויב לעתיד לבוא שנאמר בזעם תצעד ארץ וגו'. תרעץ אויב זה פרעה שנאמר אמר אויב.