פירוש על תהילים 133:1

שיר וגו'. הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, כשישב הקב"ה בבית הבחירה עם ישראל הקרויין אחים ורעים ויהיה גם הוא יחד עמהם:

הנה מה טוב ומה נעים. על מלך המשיח ועל כהן גדול שיהיה בימיו מדבר כי שניהם גדולי ישראל ואדונים עליהם כי המלך היושב על כסא המשפט והמלוכה לצוות את ישראל לאשר יראה, והכהן יורה התורה והמצות והם אחים בגדולה ולא יקנאו זה לזה, וכל אחד מהם ישב על כסא גדולה ומה טוב ומה נעים יהיה שבתם: ואמר גם יחד. כי כמו שיהיו אחים בגדולה כן יהיו אחים בלבושם ויהיו יחד בהסכמה אחת לא יקנא אחד מהם על חבירו:

שיר המעלות כו' אחר אומרו במזמור ענין בית שני כמדובר בו בא ודבר על מה שתלוי עיקר הטוב המקווה ההוא שהוא על אחדות הלבבות הפך מה שגרם לנו החרבן השני אשר כלנו ואשר דמה לנו ואמר הנה מה טוב וכו' והוא לומר כי הנה ידוע כי נפשות כל עם בני ישראל א' יחשבו כי חלק א' ממעל המה וע"כ לאחים בני אב אחד נתייחס כלנו כ"א שמפאת הגופים יראו נפרדים ועל כן מצונו הוא יתברך ואהבת לרעך כמוך למען שגם בארץ אשר בה גויותינו אשר כל אחד בפני עצמו נתאחד ונהיה לאחדים לב אחד והוא הכתוב אצלנו על פסוק ישראל גוי אחד בארץ לומר שלא בלבד למעלה אשר שם שורש כל נפש ונפש מישראל כי השרשים יתאחדו כי הצד השוה שבהן כי ממקור אחד כלן כ"א גם בארץ אשר כל אחד גוף בפני עצמו גם בה יקראו גוי אחד שלא עצרם הגשם להקנות בם פירוד וזהו גוי אחד בארץ. ונבוא אל הענין אומרת רוח הקדש כמדברת אל כל ישראל הנה מה טוב ומה נעים שבת אשר הם אחום מצד נפשותם גם יחד בגויותם לאהוב בעוה"ז כל איש את רעהו כמוהו שהוא טוב מצד עצמו ונעים לעיני הכל כי כאשר לבות בני אדם שלמים איש את רעהו יורק חן התחברותם לעיני הכל וינעם להם שזה הוא תואר נעים :