פירוש על תהילים 133:2

כשמן הטוב. שנמשח בו אהרן הכהן:

כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ: ת"ר כשמן הטוב היורד על הראש וגו' כמין שתי טיפין מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו אמר רב כהנא תנא כשהוא מספר עולות ויושבות בעיקרי זקנו ועל דבר זה היה משה רבינו דואג שמא חס ושלום מעלתי בשמן המשחה יצתה בת קול ואמרה כטל חרמון שיורד על הררי ציון מה טל אין בו מעילה אף שמן שיורד על זקן אהרן אין בו מעילה ועדיין אהרן היה דואג שמא משה לא מעל ואני מעלתי יצתה בת קול ואמרה לו הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד מה משה לא מעל אף אתה לא מעלת וכו':
(כריתות ה ע"ב)

כשמן. בפת"ח הכ"ף להורות על ה"א הידיעה על שמן הידועה והוא שמן המשחה, אמר כן יהיה טוב ונעים שבת האחים כמו שהיה טוב ונעים משיחת הכהן ביום שנתמנה לכהן גדול, וזכר משיחת הכהן ולא זכר משיחת המלך דוד לשני טעמים האחד לפי שמשיחת אהרן היתה תחילה והיתה העת שחנה הכבוד בישראל כשהוקם המשכן, כן לעתיד כשיבנה בית המקדש ויעמוד מלך המשיח והכהן הגדול יחנה שם הכבוד. ועוד לטעם אחר כי משיחת אהרן היתה לעיני כל ישראל ומשיחת דוד היתה בסתר לפני יש ובניו וזקני בית לחם ולעתיד יהיה הדבר בגילוי לעיני כל ישראל ולעיני העמים: