פירוש על תהילים 137:2

על ערבים. ערבי נחל:

על ערבים. ערבי נחל כי הערבים גדילים על שפת הנהרות וכשהיינו יושבים על שפת הנהר וכנורותינו בידינו לעורר שיר כמנהגינו בציון, וכשהיינו מעלים על לבנו ציון היינו נוטשים כנורותינו מרוב יגון והיינו תולים אותו על ערבים והיינו יושבים ובוכים: ופי' בתוכה. בתוך בבל:

והנה לפי צרת הגלות ומה גם קודם ידיעת מראות הנביא היה ראוי לשבר הכנורות כי ערבה כל שמחה אך על מה ששם ישבנו ושמחנו בבשורת הנביא שהיו לנו ערבים לצאתנו מהגלות על כן זכר לדבר אין צ"ל שלא שברום כ"א על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו כי עשו זכר במה שתלאום על ערבים לא באילנות אחרים לרמוז כי על היות להם ערבים בבבל שהם שכינה וכל פמליא של מעלה ע"כ תלאום ולא שברום כלומר שבזה היה להם פתח תקוה לשוב אל בית שני ויהיו נשמרים לשוב לנגן בהם: