פירוש על תהילים 137:3

ותוללינו שמחה. מיני כלי זמר על שם שהם תולין (שתולין) אותם, כך פירשו מנחם, ותוללינו שמחה ותוללינו של שמחה, ויש לפתור תוללינו אויבינו שהם מהוללים ומשטים בנו לשון ומהוללי בי נשבעו (לעיל קב):

שאלונו. לגזירת פעל כמו ישאלך לאמר, כשהיו מוצאים אותנו הבבליים השובים אותנו והיו אומריםלנו שנשיר להם השיר ציון אז היינו בוכים ואומרים להם איך נשיר: ופי' ותוללינו שמחה. היו שואלים אותנו דברי שיר ובכינורותינו שתלינו על הערבים היו שואלים אותנו שנשמח בהם, ויש מפרשים תוללינו כמו יללתינו ויהיה תוללינו בשקל תושבנו כלומר תחת יללתינו היו אומרים לנו שנשמח:

ואחר שדבר על מה שאמר שם ישבנו ואמר שעי"כ על ערבים בתוכה תלו כמדובר בא עתה ודבר על מה שאמר גם בכינו בזכרנו את ציון אמר מה שנתגלגל זכירת ציון יותר מארון והיכל ושאר דברים גדולים הלא הוא על כי שם שאלונו שובינו וכו' ואמרו שירו לנו משיר ציון אז על פיהם זכרנו את ציון ובכינו וז"א כי שם וכו' שהוא נתינת טעם אל האמור וענין התכת הכתוב הוא כי הנה בראות השבאים כי לא יבצר ממנו יגון עצום ואיך נעצר כח לשורר ע"כ תחלה לא אמרו שנשורר רק שאלו שנאמר להם דברי שיר שהוא נוסח הדברים בלבד ואפשר היה על כי שיר של היום היו אומרים בבהמ"ק כשנכנסו האויבים כנודע מרבותינו ז"ל אך שבו וראו הכנורות תלוים אז אמרו כי התליה ולא שברנו אותם יורה שמחה והוא מה שכתבנו כי משמחת בשורת יחזקאל תלאום ועל כן בראות השבאים תוללינו שהוא הוראת שמחה אז אמרו שירו לנו משיר ציון כלומר לא תוכלו להשיב כי היגון מעכב השיר שנתרצה בנוסח דברי השיר כי הלא התלוים יורו שמחה לכן שירו וכו' וזהו ותוללינו שמחה על כן אמרו שירו וכו'