פירוש על תהילים 146:6

השומר אמת לעולם. לסוף דורות רבים הוא מקיים ושומר אמיתת הבטחתו:

עושה שמים. בו ראוי לבטוח כי הוא עושה הכל ובידו להרים ולהשפיל ולעשות בנבראיו כרצונו וארץ היא היבשה לפיכך זכר את הים: וטעם ואת כל אשר בם. לשלשה הנזכרים בשמים המלאכים והצבא הגדול ושבעת משרתים ובארץ חיה ועוף ובים תנינים הגדולים וכל נפש חיה הרומשת, והוא יעשה בכולם חפצם והוא השומר אמת לעולם ששומר הבטחתו לזמן רב כמו שעשה לישראל, שהבטיחם להוציאם מן הגלות ואחר שהיו שם זמן רב עד שנואשו כל הגוים מגאולתם הוציאם הנה תראה כי בו לבדו ראוי לבטוח:

וראה ועשה בתבניתו כי הלא הוא לא רצה ליהנות מן העה"ז עם היות כי יעקב הוא עשה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם והוא מאמרם ז"ל שאמר הקב"ה עולמי עולמי מי בראך מי יצרך יעקב בראך יעקב יצרך הה"ד בוראך יעקב ויוצרך ישראל ועכ"ז לא רצה ליהנות מן העולם כ"א לחם לאכול ובגד ללבוש ושמא תאמרו למה עשה כן ולמה לא יאכל פירות מעשיו בעה"ז הלא הוא כי היה השומר אמת לעולם שהשכר עם כל פירותיו שהוא אמת לא היה חפץ לאכלו במה שאינו מתמיד כי אם שומרו במה שהוא לעולם שיצרף לו הוא יתברך הפירות עם הקרן ככתוב אצלנו על פסוק להנחיל אוהבי יש וכו' וכמאמרנו על בקש יעקב לישב בשלוה אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם וכו' שהוא כי פעם אחד שבקש מעט שלוה בעה"ז אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם שעשיתי להם תיקון גדול שהפירות שענינם טוב העה"ז תקנתי להם שצרפתיו עם הקרן לעשותו אושר רוחני אלא שמבקשים גם לאכול מהם פה באופן שיחסר לו תיקון שעשיתי לו: