פירוש על תהילים 147:12

שבחי. כי בך רוצה לפי שבטחת בו ומדבר כנגד העם דרך משל רצונו לומר יושבי ירושלים והפסיק כפול בענין במלות שונות:

שבחי כו' הנה אמר למעלה בונה ירושלים ה' כו' שיבנה אותה יתברך רוחנית מתייחס בנינו אל מעשה ידיו ושעי"כ נדחי ישראל יכנס בתוכה משא"כ אם תהיה גשמית שלא תחזיק אותם בתוכה ונמשך הענין עד כה וחזר אל הענין ואמר מה שאמרתי בונה ירושלים ה' שיבנה אותה רוחנית אל תתמה על החפץ איך תהיי רוחנית עפר מן האדמה ובכלל התמיהה איך אדברה בך לנוכח כאשר ידבר איש אל רעהו אשר רוח בו כי הלא כח גדול לך הוא והוא כי א' מהג' שנקראו ה' היא ירושלים שנאמר ושם העיר מיום ה' שמה אל תקרי שמה אלא שמה ה' שמה וזהו שבחי וכו' לומר על מה שאמרתי בונה ירושלים ה' שבחי ירושלים ה' כי מה' אשר נקראת כך בא לך אושר זה ויותר מזה לך ציון כי אצ"ל אז בזמן שירושלים תקרא ה' כי מכ"ש את אלא שגם מעתה הוא אלהיך והוא ענין האמור על ציון עיר האלהים סלה כי עיר האלהים שמה מעתה ואינו רחוק לפי האמור שתהיה רוחנית היות בה בזמן ההוא השכלה ק"ו מהשמים שהם גשמיים שגדולי המדברים הסכימו שהם חיים משכילים כ"ש אם היו רוחניים ובכן גם בהיות ירושלים רוחניית לא יהיה כמו זר נחשב היות בה השכלה שיצדק לאמר לה על הזמן ההוא שבחי ירושלים את ה' שהיא בעצמה תשבח והוא כמפורש באמרו אנכי אהיה לך חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה וכמה מאמרים מגזימים בענין זה מפסיקתא מילקוט נביאים והמאמין לא יחיש לעשות בהם צורה ובכלל הדבר הוא אשר ידבר לנוכח אתה:

שבחי. ההבדל בין שבח ותהלה למעלה קי''ז, ובין ה' ובין אלהינו בכל התנ''ך, ובין ציון וירושלים ישעיה סי' מ''א ובכ''מ בתנ''ך :