פירוש על תהילים 147:20

ד"א אשר ברא אלהים לעשות. לכבוד השבת. וכן הוא אומר לא עשה כן לכל גוי (תהלים קמז כ). וכנגד ששת ימי בראשית. אמר דוד תורת ה' תמימה. עדות ה' נאמנה. פקודי ה' ישרים. מצות ה' ברה. יראת ה' טהורה. משפטי ה' אמת (שם יט ח ט י). ששה שמות הללו כנגד ששת ימי בראשית שיהיו ישראל עוסקים בתורה והעולם מתקיים. אבל שבת אות היא ולא הוצרך הכתוב לומר בו שם כדרך כל ששת הימים.

אלו עשרת הדברות [החרותות על לוחות האבנים, אבנים ספיר] היו, והמכתב מכתב אלהים היה, מנין אותיות של עשרת הדברות הם שש מאות ושלש עשרה, כנגד שש מאות ושלש עשרה מצות, שנתנו לנו על ידי משה רבינו, שנאמר תורה צוה לנו משה (דברים לג ד) תור״ה תרי״א, ואנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום, ואומר כי טל אורות טלך (ישעיה כו יט), אורות מנין תרי״ג, והאותיות הם תרכ״א, טול תרי״ג לתרי״ג מצות, ושש מאות אלף רגלי שנימולו בני שמונה ימים בני שלשת אבות ושנים עשר שבטים הכל תרכ״א, וח׳ למנין ימים של מילה, שנאמר לא עשה כן לכל גוי (תהלים קמז כ), וי״ג שמות לעשרת הדברות למנין שבטי ישראל עם שבט אפרים בן יוסף כי מנשה למטה בני יוסף נמנה שנאמר למטה יוסף למטה מנשה (במדבר יג יא).

לֹא עָשָׂה כֵן: ואמר רבי אמי אין מוסרין דברי תורה לעובד כוכבים שנאמר לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום וכו':
(חגיגה יג ע"א)