פירוש על תהילים 149:1

הללויה. אמר כנגד ישראל:

הללויה שירו לה' שיר כו' הנה ידוע כי שם יה משכון כ"י לנו על הגאולה העתידה כי לא יניח שמו מהקרא שלם וינקם מעמלק ויצילנו ובזה יאמר הללו את שם יה שנשבע לבלתי צרף שם יה לשתי אותיות הנותרות שע"י כן שירו לה' שיהיה שלם שעל ידי השתלמו נושע באופן שנהלל שם יה על כי על ידי היות כעת שם יה נשיר שיר חדש בהשתלמו אך תהלתו זאת תלויה בכם שתהיו קהל חסידים כלומר ומה לכם תמתינו עד עת קץ שובו והיו חסידים ומעתה שירו לה' אותו שיר חדש בהעשותכם חסידים כנודע כי אין אותה תשועה באה עד נהיה צדיקים כלנו כי כל הנשאר כו' קדוש יאמר לו אלא שלהיות הבחירה ביד האדם והיה אפשר בל ישובו אפילו בעת קץ על כן אמרו רז"ל שהבטיחנו ית' שעכ"פ יחזירנו בתשובה בסוף כי והיה כי יבואו עליך כו' ושבת עד ה' כו'. ושיעור הכתובים הללו את שם יה שע"י היותו נקרא יה בלבד אתם בטוחים שלא ישאר כך ובהקרא שם שלם יושיעכם כי זה ענין השיר חדש לה' שלם על כי בהשתלם היא תשועתנו אך מה לכם תמתינו עד עת קץ שירו לה' שלם מעתה אותו שיר חדש שהוא כי תהלתו הוא בקהל חסידים כלומר ושובו כלכם והיו חסידים כי אז יושר השיר ההוא כי אז היא תהלתו והושעו

הללויה - בעבור זאת התפארת שנתן לכם השם לבדכם, שירו לו שיר חדש.