פירוש על תהילים 37:19

לֹא יֵבֹשׁוּ: אמר שמואל לא שנו אלא שזרעה וצמחה ואכלה חגב אבל לא זרעה כלל לא דאמר ליה אילו זרעתה הוה מקיים בי לא יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו וכו':
(בבא מציעא קו ע"א)

לא יבשו בעת רעה הוא דבר, או מלחמה, או חיה רעה.

במה שלא יבושו בעת רעה הבאה לעולם כי להיות אותה העת מכלל הימים שלהם שקנו קדושה אין כח לגזירת עת הרעה לשלוט בתמימים להרע להם יען כי גם אותו העת גם היא קנתה קדושה לנחלה ולכן לא יבושו בה וגם בימי רעבון ישבעו יען כי הימים ההם נחלו בהם קדושה להנאתם ולא תהיה מארת הרעבון שבימים ההם מבטלת ברכת קדושת נחלה שנחלו בזכותם לטובתם כי נחלתם לעולם תהיה וזאת היא תלונתי: