פירוש על תהילים 62:2

דומיה נפשי. מצפה נפשי כמו דום לה' והתחולל לו (לעיל ל"ז):

אך, לא תוחיל אל אל אחר כי ממנו תהיה לי ישועתי:

אך אל אלהים כו' יהיה ענין המזמור ללמד לאדם דעת אלהים בארץ כי הוא יתב' לבדו אשר כח ואל לו להפליא לעשות ומרבה להיטיב ועליו יתברך לבדו הוא הבטחון ולא על בשר ודם ואשר מן המצר יקרא לו ית' יושיענו הוא יושיענו ויגאלנו כי מגן הוא לכל החוסים בו ואשר אותו יתברך יעזוב וישים בשר זרועו וילך אל איש שר וגדול אשר בארץ להציל לו מרעתו בוכה ומתחנן לו יעשה עמו ככל צדקותיו מלבד אשר לא יצליח הוא משחית נפשו ונלכד במצודת ארור הגבר אשר יבטח באדם וזה אמר אך אל אלהים לבדו ולא לאיש שר ואוהב דומיה נפשי להושע כי ממנו ישועתי כלו' כי גם אם יקרה תהיה לי תשועה על ידי אדם ממנו יתברך לבדו היא ולא מבשר ודם כי אם שהוא יתברך מגלגלה ע"י בני האדם וזהו ממנו ישועתי: