פירוש על תהילים 62:3

לא אמוט רבה. מטות גדולות, ומדרש אגדה רבה גיהנם:

אך הוא. לבדו:

כי אך הוא לבדו צורי מלבא עלי צרה ואם כבר באה הוא ישועתי להצילני ממנה ואחר ההצלה גם הוא משגבי להיטיב לי ולרומם אותי זולת ההצלה אך בזאת שלא אמוט רבה שלא אחטא עד יהיו לי רובא עונות כי בהיות הרוב זכיות הוא יתברך צורי והנה כל זה הוא לי מאתו יתברך מבלי הרבות תפלות ותחנונים רק בהיות כי אך לו יתברך דומיה נפשי בלבד בלי שתוף בטחון בזולתו ושיהיה בטחון נפשי וזהו דומיה נפשי בידעי כי ממנו תשועתי כי אז ודאי אך הוא לבדו צורי כו':