פירוש על תהילים 9:5

משפטי ודיני. תיבות כפולות במקרא ואין חילוק ביניה' כמו עדי וסהדי במרומים (איוב ט״ז:י״ט) עצמיו אפיקי נחושה גרמיו כמטיל ברזל (שם מ):

כי עשית משפטי ודיני אתה נלחמת בעבורי. כי נס גדול היה שבאה האבן במצחו והוא היה כלו לבוש ברזל ובאה על מקום מגולה שהיה במצחו.

כי הנה עשית משפטי ששפטתי אני באמרי חי ה' כי בן מות האיש העושה זאת וחייבתני מיתה ואחר כך עשית דיני שדנתני להחליפני בבני זה ולא נשאר חיוב מות עלי כאמרך לא תמות אפס כו' הבן הילוד לך מות ימות ואין לומר כי אתה ה' מדת הרחמים שאני דובר בך ויתרת והוא ענין מאמרם ז"ל על פסוק ה' נתן וה' לקח כי הקב"ה כשנותן הטובה ה' נתן ואינו נמלך בבית דינו אך על הרעה נמלך וזהו וה' לקח שהוא הוא ובית דינו כדי ליקח שהוא על הרעה ובזה יאמר הנה אין לאויבי פתחון פה לומר שהטובה שעשית לי במחילת חטאי שלא אמות היה ויתור של מדת רחמים ושעוד יד מדת הדין נטויה היום או למחר לקטרג עלי כי הלא בזה אתה ה' בעל הרחמים ישבת עם בית דינך וחייבתני מות כענין וה' לקח אלא שאח"כ באמרי חטאתי מזגת הדין עם בית דינך ונתת תחתי את הילד הזה וזהו ישבת לכסא לומר ישבת שהוא ישיבת דיינות לכסא הוא בית דינך כנודע ואז שופט צדק שמזגת הדין שהוא שורת הדין נוטה אל צדקה כמדובר נמצא שלא נשאר לאויבי מקום לומר שעודני חייב.