ילקוט שמעוני על התורה
ותתן אותה לאברם אישה, ולא לאחר. לאשה ולא לפילגש. ויבוא אל הגר ותהר, מביאה ראשונה נתעברה. אמר ר' אלעזר לעולם אין האשה מתעברת מביאה ראשונה התיבון ליה והכתיב ותהרין שתי בנות לוט מאביהן. אמר ר' תנחום שלטו בעצמן והוציאו ערותן ונתעברו כמביאה שניה. אמר ר' חנינא בן פזי הקוצים הללו אינן לא נכושין ולא נחרשים ולא נזרעין ומאליהן יוצאים ומתרוממות ועולין החטים הללו כמה צער וכמה יגיעה עד שיעלו. ולמה נתעקרו האמהות מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן ומתאוה לשיחתן הדא הוא דכתיב יונתי בחגוי הסלע וגו' מפני מה עקרתי אתכם בשביל הראיני את מראיך רבי חנינא בר פפא אמר כדי שיהו מתרפקות על בעליהן בנוין. ר' חייא בר אבא אמר כדי שיצאו רוב השנים בלא שעבוד ר' מאיר אומר כדי שיהנו מהן בעליהן שכל זמן שאשה מקבלת עוברין היא מתכערת ומתועבת מבעלה שכל צ' שנה שלא ילדה שרה היתה ככלה בתוך חופתה והיו מטרוניות באו לשאול בשלומה והיא אומרת להם צאו ושאלו בשלום של עלובה זו והגר אומרת להם שרי גברתי אין סתרה כגלויה נראית צדקת ואינה צדקת אילו היתה צדקת ראו כמה שנים לא נתעברה ואני בלילה אחת נתעברתי ושרי אומרת עם דא אנא משגחא מיסב ומיתן הלואי נסיב וניתן עם מרה. ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך ר' יודן בשם ר' יהודה בר רבי סימון חומסני אתה בדברים למה שאתה שומע בזיוני ושותק ר' אבא בר כהנא אמר יבעי דיני גביך משל לשני בני אדם שהיו חבושין בבית האסורין נמצא המלך עובר א"ל חד תבע דקיון דידי אמר אפקוניה א"ל חבריה יבעי דיני גבך אילו אמרת תבע דקיון דידן כמה דאפקך הוה מפקי לי עכשיו שאמרת דקיון דידי לך אפיק לי לא אפיק כך אמרה שרה אילו אמרת ואנו הולכים ערירים כמה דיהיב לך כן יהב לי וכדו דאמרת ואנכי הולך ערירי לך יהיב לי לא יהיב. משל לשני בני אדם שהלכו ללוות זרע מן המלך א"ל חד אשאיל לי זרע אמר המלך הבון ליה א"ל חבריה יבעי דיני גבך אילו אמרת אשאיל לן זרע כמה דיהב לך כן הוה יהב לי עכשיו דאמרת אשאיל לי לך יהב לי לא יהב הכא נמי אילו אמרת הן לנו לא נתתה זרע כמה דיהיב לך הוה יהיב לי וכדו דאמרת הן לי לא נתתה זרע לך יהיב לי לא יהיב. ר' נחמיה בשם ר' אבין אמר חימסה בפניו ורבנן אמרי ארבע מדות נאמרו בנשים גרגרניות וכו' אף אוסטטניות. חמסי עליך וכו' (כדכתוב ברמז כ"ד):