ילקוט שמעוני על התורה
שני גוים בבטנך אמר רב יהודה אמר רב אל תקרי גוים אלא גאים זה אנטונינוס ורבי שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. דאמר מר צנון מחתך את המאכל חזרת מהפך האוכל. קשות מרווחא מעיינא. והתני דבי ר' ישמעאל למה נקרא שמן קשואין שהוא קשה לכל גופו של אדם כחרבות לא קשיא הא ברברבי הא בזוטרי:
ילקוט שמעוני על התורה
שני גוים בבטנך אמר רב יהודה אמר רב אל תקרי גוים אלא גאים זה אנטונינוס ורבי שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. דאמר מר צנון מחתך את המאכל חזרת מהפך האוכל. קשות מרווחא מעיינא. והתני דבי ר' ישמעאל למה נקרא שמן קשואין שהוא קשה לכל גופו של אדם כחרבות לא קשיא הא ברברבי הא בזוטרי:
ילקוט שמעוני על התורה
ולאם מלאם יאמץ אמר ר' נחמן מתחלה היו מביאין נסכים מיהודה שלא היה יינם מחמיץ עד שנותנים לתוכו שעורין והיו קורין אותו חומץ סתם עכשיו אין יינם של אדום מחמיץ עד שנותנים לתוכה שעורים וקורין אותו חומץ האדומי לקיים מה שנאמר אמלאה החרבה אם מלאה זו חרבה זו. רב נחמן בר יצחק אמר מהכא ולאם מלאם יאמץ: