ילקוט שמעוני על התורה
ויהי עשו בן ארבעים שנה כתיב יכרסמנה חזיר מיער כל הנביאים לא פרסמוה אלא אסף ומשה אסף אמר יכרסמנה חזיר מיער משה אמר ואת החזיר כי מפריס פרסה למה מושלה בחזיר מה החזיר הזה בשעה שהוא רובץ פושט טלפיו כלומר ראו שאני טהור כך עשו כל מ' שנה היה צד נשי אנשים ומענה אותן כיון שהגיע למ' שנה דמה עצמו לאביו אמר מה אבא נשא אשה בן מ' שנה אף אני נושא אשה בן מ' שנה. ויקח אשה את יהודית ר' יודן בר' סימון פתח אלקים מושיב יחידים ביתה אפילו ממזר אחד בסוף העולם וממזרת אחת בסוף העולם הקב"ה מביאן ומזווגן זה לזה לפי שכתוב כי החרם תחרימם החתי אמר הקב"ה ייתי הדין מחיק שמא דכתיב ולא יהיה שריד לבית עשו ויסב להדא מחקת שמא:
ילקוט שמעוני על התורה
ויקח אשה את יהודית הלך אצל מינו את כל עורב למינו. בימי ר' חייא הלך זרזיר לארץ ישראל אתון טעון ליה לגביה א"ל מהו דנכליניה אמר להם אזלין יהביתון על איגרא וכל עוף דשכון עליה מיניה הוא עבדין כן ואתא הדין עורבא מצראה ושכן גביה אמר לון מסאב הוא דכתיב את כל עורב למינו אמר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו כך לפי דכתיב כי החרם תחרימם וכתיב לא יהיה שריד לבית עשו ייתי הדין מחיק שמא ויסב להדא מחיקת שמא. ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה למה ליצחק תחלה אלא רבקה על ידי שהיתה בת עבודה זרה לא היתה מקפדת על עובדי עבודה זרה יצחק שהיה בן קדושים והיה מקפיד על עובדי עבודה זרה לכך ליצחק תחלה.