ילקוט שמעוני על התורה
ויגד לרבקה את דברי עשו מי הגיד לה אמהות נביאות היו רבקה היתה מהאמהות. ר' ברכיה בשם ר' יצחק אפילו הדיוט אינו חורש תלם ונביאים חורשים תלם בתוך תלם אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו. הנה עשו אחיך מתנחם לך כמת הוא תוה עליך כמת הוא מתנחם עליך כבר הוא שותה עליך כוס תנחומין. וישבת עמו ימים אחדים וכתיב ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים נאמר כאן ימים אחדים ונאמר להלן אחדים מה להלן שבע שנים אף כאן שבע שנים. עד אשר תשוב חמת אחיך אמו בצדקתה אמרה והוא לא עשה כן אלא ויטרוף לעד אפו ועברתו שמרה נצח עוברתיה ונחרתיה לא זיעא מפומיה. למה אשכל גם שניכם אמר ליה לוי אוי להם לרשעים שהן מתעמקין עצות רעות על ישראל כל אחד ואחד אומר עצתי יפה מעצתם עשו אמר שוטה היה קין שהרג את אחיו בחיי אביו ולא היה יודע שאביו פרה ורבה אני איני עושה כן אלא יקרבו ימי אבל אבי פרעה אמר שוטה היה עשו שאמר יקרבו ימי אבל אבי ולא היה יודע שאחיו פרה ורבה אני איני עושה כן אלא עד דאינון דקיקין תחת כורסי אנא מחנק להון הדא הוא דכתיב כל הבן הילוד היארה תשליכוהו וגו' אמר המן שוטה היה פרעה ולא היה יודע שהבנות נשאות לאנשים ופרות ורבות אני איני עושה כן אלא להשמיד להרוג ולאבד. א"ר לוי אף גוג לעתיד לבא אומר כן שוטה היה המן ולא היה יודע שיש להן פטרון בשמים אני איני עושה כן אלא בתחלה אני מזדווג לפטרונן ואחר כך להם הדא הוא דכתיב יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו אמר הקב"ה רשע לי באת להזדווג חייך שאני עושה מלחמה עמך שנאמר ה' כגבור יצא וגו' ויצא ה' ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב. ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת התחילה גורפת מחוטמה ומשלכת אם לוקח יעקב אשה מבנות חת כאלה קופחת זו לזו. ויקרא יצחק אל יעקב וגו' לפי שהיו הברכות מפוקפקות בידו והיכן נתאוששו בידו כאן ויברך אותו. אמר ר' אלעזר אין קיום הגט אלא בחותמיו וכו' כדלעיל. א"ר ברכיה לבן מלכים שהיה חותר לאביו ליטול ליטרא של זהב א"ל למה במטמוניות בוא וטול בפרהסיא כך ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו ויצוהו הזהירו על בנות ענר אשכל וממרא. וישמע יעקב אל אביו הדא הוא דכתיב כל דרך איש ישר בעיניו זה שמשון ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני. ושומע לעצה חכם זה יעקב וישמע יעקב. וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת ר' יהושע בן לוי אמר נתן דעתו להתגייר מחלת שנמחלו לו עוונותיו בשמת שנתבשמה דעתו עליו א"ל ר' אלעזר אילו הוציא את הראשונות יפה היית אומר אלא על נשיו כאב על כאב תוספת על בית מליא. וילך עשו אל ישמעאל (כתוב לעיל בסוף פרשת חיי):