ילקוט שמעוני על התורה
ויהי בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוץ זש"ה קראו בשמותם עלי אדמות. ויולד לחנוך את עירד וגו' אמר ריב"ל כולהון לשון מרדות הן עירד עורדן אני מן העולם מחויאל מוחן אני מן העולם מתושאל מתישן אני מן העולם למך מה לי ללמדך ולתולדותיו. ויקח לו למך שתי נשים וגו' א"ר עזריה בשם רבי יהודה ברבי סימון כך היו אנשי דור המבול עושין היה כל אחד מהן לוקח לו שתי נשים אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש זו שהיתה לפריה ורביה היתה יושבת כאלו היא אלמנה בחייה זו שהיתה לתשמישהיה משקה אותה כוס עיקרין שלא תלד והיתה יושבת אצלו מקושטת כזונה הה"ד רועה עקרה לא תלד ואלמה לא ייטיב תדע לך שהוא כן שהרי הברור שבהן היה למך והלך ולקח לו שתי נשים הה"ד ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה דעדה מניה ושם השנית צלה שהיתה יושבת בצלו. יושב אהל ומקנה לשעבר היו מקנין להקב"ה במטמונים חזרו להיות מקנין אותו בפרהסיא הה"ד שם מושב סמל הקנאה המקנה. כל תופש כנור ועוגב אדרכלין וכרבלין. תובל קין תיבל עבודתו של קין קין הרג ולא היה לו במה להרוג אבל זה לוטש כל חורש נחשת וברזל. נעמה אשתו של נח היתה ולמה היו קורין אותה נעמה שהיו מעשיה נאים ונעימים רבנן אמרי נעמה אחרת היתה ולמה היו קקראים אותה נעמה שהיתה נמעמת בתוך לע"ז. ויאמר למך לנשיו וגו' תבען לתשמיש אמרו למחר מבול בא ונהיה פרות ורבות למארה א"ל כי איש הרגתי לפצעי שיבואו עלי פצעים בשבילו וילד לחבורתי שיבואו עלי חבורות בשבילו אתמאה קין הרג ונתלו לו שבע דורות אני שלא הרגתי אינו דין שיתלו לי ע"ז דורות רבי אומר הרי זה קל וחומר של חשך אם כן מהיכן הקב"ה גובה שטר חובו. אם איש למה ילד ואם ילד למה איש איש לאברים וילד לשנים אמרו לו איתא ניזל גבי אדם אזלין לגבי אדם אמר להם עשו את שלכם והקב"ה עושה את שלו א"ל אסיא אסי חגירתך כלום פירשת מחוה ק"ל שנים אלא כדי שלא תוליד ממנה בן אתמהא כיון ששמע כן נזקק להעמיד תולדות: