ילקוט שמעוני על התורה
ואם מנחה על המחבת מלמד שטעונה כלי. קרבנך קרבנך לגזרה שוה מה קרבן האמור להלן טעון יציקה ובלילה אף קרבן האמור למטה טעון יציקה ובלילה. ומה קרבנך האמרו למטה טעון מתן שמן בכלי קודם לעשיתן אף קרבנך האמור כאן טעון מתן שמן בכלי קודם לעשיתן. סלת בלולה מלמד שבוללה סלת. רבי אומר חלות בוללן א"ל והלא בתורה נאמר חלות בלולות ואי אפשר לבוללן אלא לבוללן אלא סלת כיצד הוא עושה נותן שמן בסלת ובוללן שמן בכלי ועושה אותה ובוללה בשמן וחוזר ויוצק עליה. אמר רבי אמי מנין לכל המנחות שנלושות בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו נלמדנה מפסח דכתיב ושמרתם את המצות. א"ל בגופיה כתיב מצה מצה תהיה החיה. והא אפיקתיה לעכב אם כן ליכתוב רחמנא מהצ היא מאי תהיה שמע מינה תרתי. בעא מניה ר' פרידא מרבי אמי מנין לכל המנחות שהן באות מצה דכתיבוא כתיבוא דלא כתיבוא כתיב והנותרת מן המנחה יאכלו אהרן ובניו מצות וגו'. א"ל מצוה לא קמיבעיא לי כי קמיבעיא לי לעכב. אי מלא תאפה חמץ אימא למיקם גברא בלאו בעלמא פסולי לא מיפסל אלא כדתני מצה יכול מצוה תלמוד לומר תהיה קבעה חובה: